רמב"ם - הלכות ביאת מקדש · פרק ו׳

כָּל כֹּהֵן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם בֵּין מוּם קָבוּעַ בֵּין מוּם עוֹבֵר לֹא יִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ מִן הַמִּזְבֵּחַ וּלְפָנִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא כג) "אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ". וְאִם עָבַר וְנִכְנַס לוֹקֶה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָבַד. וְאִם עָבַד בַּמִּקְדָּשׁ פָּסַל וְחִלֵּל עֲבוֹדָה וְלוֹקֶה אַף עַל הָעֲבוֹדָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא יז) "אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם לֹא יִקְרַב". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאַזְהָרָה זוֹ שֶׁלֹּא יִקְרַב לַעֲבוֹדָה:

וְכֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר שֶׁעָבַד פָּסַל וְלוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא יח) "כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לְבַעַל מוּם עוֹבֵר. וְאֵין בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁעָבְדוּ בְּמִיתָה אֶלָּא בְּמַלְקוֹת בִּלְבַד:

כָּל הַמּוּמִין כֻּלָּן אֶחָד שֶׁהָיוּ בּוֹ מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ וְאֶחָד שֶׁנּוֹלְדוּ בּוֹ אַחַר כֵּן בֵּין עוֹבְרִין בֵּין שֶׁאֵינָן עוֹבְרִין הֲרֵי זֶה פָּסוּל עַד שֶׁיַּעֲבוֹרוּ:

מוּם קָבוּעַ כְּגוֹן שֶׁבֶר רֶגֶל אוֹ שֶׁבֶר יָד. וּמוּם עוֹבֵר כְּגוֹן גָּרָב אוֹ יַלֶּפֶת וְהִיא הַחֲזָזִית. וְלֹא הַמּוּמִין הַכְּתוּבִין בַּתּוֹרָה בִּלְבַד הֵן שֶׁפְּסוּלִין בְּכֹהֲנִים אֶלָּא כָּל הַמּוּמִין הַנִּרְאִין בַּגּוּף שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא יח) (ויקרא כא כא) "כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם" מִכָּל מָקוֹם. וְאֵלּוּ הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה דֻּגְמָא הֵן:

שְׁלֹשָׁה מִינֵי מוּמִין הֵם. יֵשׁ מוּמִין שֶׁהֵן פּוֹסְלִין הַכֹּהֵן מִלַּעֲבֹד וְהַבְּהֵמָה מִלִּקָּרֵב. [וְיֵשׁ מוּמִין שֶׁפּוֹסְלִין בָּאָדָם בִּלְבַד מִלַּעֲבֹד]. וְיֵשׁ מוּמִין שֶׁאֵין פּוֹסְלִין אֲבָל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן אָמְרוּ שֶׁכָּל כֹּהֵן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶחָד מֵהֶן אֵינוֹ עוֹבֵד:

כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם שֶׁפּוֹסֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה וְעָבַד בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. וְאִם הָיָה מֵזִיד לוֹקֶה. וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם מִן הַמּוּמִין הַמְיֻחָדִין לָאָדָם וְעָבַד אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לוֹקֶה לֹא חִלֵּל עֲבוֹדָתוֹ. וְאִם הָיָה בּוֹ דָּבָר מִדְּבָרִים שֶׁהֵם מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן אֵינוֹ לוֹקֶה וַעֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה:

אֵין פּוֹסֵל בָּאָדָם אֶלָּא מוּמִין שֶׁבְּגָלוּי. אֲבָל מוּמִין שֶׁבַּחֲלַל הַגּוּף כְּגוֹן שֶׁנִּטַּל כֻּלְיָתוֹ שֶׁל אָדָם אוֹ טְחוֹל שֶׁלּוֹ אוֹ שֶׁנִּקְּבוּ מֵעָיו אַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשָׂה טְרֵפָה עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא יט) "שֶׁבֶר רָגֶל אוֹ שֶׁבֶר יָד" מָה אֵלּוּ בְּגָלוּי אַף כּל בְּגָלוּי:

הֶעָרֵל הֲרֵי הוּא כְּבֶן נֵכָר שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מד ט) "כָּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר". לְפִיכָךְ עָרֵל שֶׁעָבַד חִלֵּל עֲבוֹדָתוֹ וְלוֹקֶה כְּזָר שֶׁעָבַד. אֲבָל אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה:

כֹּהֵן שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא נָשִׁים בַּעֲבֵרָה אֵינוֹ עוֹבֵד עַד שֶׁיַּדִּירוּהוּ בֵּית דִּין עַל דַּעַת רַבִּים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ הֲפָרָה שֶׁלֹּא יוֹסִיף לַחֲטֹא וְעוֹבֵד וְיוֹרֵד וּמְגָרֵשׁ. וְכֵן אִם הָיָה מִטַּמֵּא לְמֵתִים פָּסוּל עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו בְּבֵית דִּין שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא. וְאִם עָבַר וְעָבַד קֹדֶם שֶׁיַּדִּיר אוֹ שֶׁיְּקַבֵּל אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נָשׂוּי בַּעֲבֵרָה לֹא חִלֵּל עֲבוֹדָה:

כֹּהֵן שֶׁעָבַד וְנִבְדַּק וְנִמְצָא חָלָל עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה לְשֶׁעָבַר וְאֵינוֹ עוֹבֵד לְהַבָּא. וְאִם עָבַד לֹא חִלֵּל שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג יא) "בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה" אַף חֻלִּין שֶׁבּוֹ תִּרְצֶה:

בֵּית דִּין הַגָּדוֹל הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. וְעִקַּר מַעֲשֵׂיהֶם הַתָּדִיר שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וְּדָנִין אֶת הַכְּהֻנָּה וּבוֹדְקִין הַכֹּהֲנִים בְּיוּחֲסִין וּבְמוּמִין. כָּל כֹּהֵן שֶׁנִּמְצָא פָּסוּל בְּיִחוּסוֹ לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִים וּמִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים וְיוֹצֵא מִן הָעֲזָרָה. וְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא שָׁלֵם וְכָשֵׁר לוֹבֵשׁ לְבָנִים וְנִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ עִם אֶחָיו הַכֹּהֲנִים:

מִי שֶׁנִּמְצָא כָּשֵׁר בְּיִחוּסוֹ וְנִמְצָא בּוֹ מוּם. יוֹשֵׁב בְּלִשְׁכַּת הָעֵצִים וּמְתַלֵּעַ עֵצִים לַמַּעֲרָכָה וְחוֹלֵק בְּקָדָשִׁים עִם אַנְשֵׁי בֵּית אָב שֶׁלּוֹ וְאוֹכֵל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא כב) "לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים וּמִן הַקָּדָשִׁים יֹאכֵל":