רמב"ם - הלכות מכירה · פרק י״ד

כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַנּוֹשִׂא וְנוֹתִן בֶּאֱמוּנָה וְאָמַר כָּךְ וְכָךְ אֲנִי מִשְׂתַּכֵּר אֵין לוֹ הוֹנָיָה. וַאֲפִלּוּ אָמַר זֶה לָקַחְתִּי בְּסֶלַע וּבְעֶשֶׂר אֲנִי מוֹכֵר מֻתָּר. אֲבָל בֵּית דִּין חַיָּבִין לִפְסֹק הַשְּׁעָרִים וּלְהַעֲמִיד שׁוֹטְרִין לְכָךְ. וְלֹא יִהְיֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִשְׂתַּכֵּר כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה אֶלָּא שְׁתוּת בִּלְבַד יִפְסְקוּ לָהֶם בִּשְׂכָרָם. וְלֹא יִשְׂתַּכֵּר הַמּוֹכֵר יֶתֶר עַל שְׁתוּת:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חַיֵּי נֶפֶשׁ כְּגוֹן יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת. אֲבָל הָעִקָּרִין כְּגוֹן הַקֹּשְׁט וְהַלְּבוֹנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין פּוֹסְקִין לָהֶם שַׁעַר אֶלָּא יִשְׂתַּכֵּר כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה:

וְאֵין מִשְׂתַּכְּרִין פַּעֲמַיִם בְּבֵיצִים אֶלָּא הַתַּגָּר הָרִאשׁוֹן הוּא מוֹכְרָן בְּשָׂכָר וְהַלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ מוֹכְרָן בְּקֶרֶן בִּלְבַד:

אָסוּר לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ. אֶלָּא זֶה מֵבִיא מִגָּרְנוֹ וּמוֹכֵר וְזֶה מֵבִיא מִגָּרְנוֹ וּמוֹכֵר כְּדֵי שֶׁיִּמְכְּרֶנּוּ בְּזוֹל. וּבְמָקוֹם שֶׁהַשֶּׁמֶן מְרֻבֶּה מֻתָּר לְהִשְׂתַּכֵּר בְּשֶׁמֶן:

אֵין אוֹצְרִין פֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ בָּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁרֻבּוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֲרֵי מַגִּיעַ מִדָּבָר זֶה צַעַר לְיִשְׂרָאֵל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּלוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק. אֲבָל הַמַּכְנִיס מִשֶּׁלּוֹ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת לוֹ קַבּוֹ אוֹצָר:

מֻתָּר לֶאֱצֹר פֵּרוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים עֶרֶב שְׁבִיעִית וּשְׁבִיעִית וּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. וּבִשְׁנֵי בַּצֹּרֶת אֲפִלּוּ קַב חָרוּבִין לֹא יֶאֱצֹר מִפְּנֵי שֶׁמַּכְנִיס מְאֵרָה בַּשְּׁעָרִים. וְכָל הַמַּפְקִיעַ שְׁעָרִים אוֹ שֶׁאָצַר פֵּרוֹת בָּאָרֶץ אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁרֻבּוֹ יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה כְּמַלְוֶה בְּרִבִּית:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּפֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ. אֲבָל הַתַּבְלִין כְּגוֹן כַּמּוֹן וּפִלְפְּלִין מֻתָּר לֶאֱצֹר אוֹתָן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹצִיא אוֹתָן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כִּשְׁאָר הָעִקָּרִין:

אֵין מוֹצִיאִין פֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ כְּגוֹן יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ אוֹ לְסוּרְיָא. וְלֹא מֵרְשׁוּת מֶלֶךְ זֶה לִרְשׁוּת מֶלֶךְ אַחֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

רַשָּׁאִין בְּנֵי הָעִיר לָקֹץ לָהֶם שַׁעַר לְכָל דָּבָר שֶׁיִּרְצוּ וַאֲפִלּוּ בָּשָׂר וְלֶחֶם וּלְהַתְנוֹת בֵּינֵיהֶם לְכָל מִי שֶׁיַּעֲבֹר יַעַנְשׁוּ אוֹתוֹ כָּךְ וְכָךְ:

רַשָּׁאִין אַנְשֵׁי אֻמָּנֻיּוֹת לִפְסֹק בֵּינֵיהֶם שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אֶחָד בְּיוֹם שֶׁיַּעֲשֶׂה חֲבֵרוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה וְכָל מִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל הַתְּנַאי יַעַנְשׁוּ אוֹתוֹ כָּךְ וְכָךְ:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּמְדִינָה שֶׁאֵין בָּהּ חָכָם חָשׁוּב לְתַקֵּן מַעֲשֵׂה הַמְּדִינָה וּלְהַצְלִיחַ דַּרְכֵי יוֹשְׁבֶיהָ. אֲבָל אִם יֵשׁ בָּהּ אָדָם חָכָם חָשׁוּב אֵין הַתְּנַאי שֶׁלָּהֶן מוֹעִיל כְּלוּם וְאֵין יְכוֹלִין לַעֲנשׁ וּלְהַפְסִיד עַל מִי שֶׁלֹּא קִבֵּל הַתְּנַאי אֶלָּא אִם כֵּן הִתְנָה עִמָּהֶם וְעָשׂוּ מִדַּעַת הֶחָכָם. וְכָל מִי שֶׁהִפְסִיד לְפִי הַתְּנַאי שֶׁאֵינוֹ מִדַּעַת הֶחָכָם מְשַׁלֵּם:

כְּשֵׁם שֶׁהוֹנָיָה בְּמִקָּח וּמִמְכָּר כָּךְ יֵשׁ הוֹנָיָה בִּדְבָרִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה יז) "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". זֶה הוֹנָיַת דְּבָרִים:

כֵּיצַד. הָיָה בַּעַל תְּשׁוּבָה לֹא יֹאמַר לוֹ זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים. וְאִם הָיָה בֶּן גֵּרִים לֹא יֹאמַר לוֹ זְכֹר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ. הָיָה גֵּר וּבָא לִלְמֹד תּוֹרָה לֹא יֹאמַר לוֹ פֶּה שֶׁאָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת יָבוֹא וְיִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִפִּי הַגְּבוּרָה. הָיוּ חֳלָאִים וְיִסּוּרִים בָּאִין עָלָיו אוֹ שֶׁהָיָה מְקַבֵּר אֶת בָּנָיו. לֹא יֹאמַר לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חֲבֵרָיו לְאִיּוֹב (איוב ד ו) "הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ" (איוב ד ז) "זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד":

הָיוּ חַמָּרִין מְבַקְּשִׁין תְּבוּאָה לֹא יֹאמַר לָהֶם לְכוּ אֵצֶל פְּלוֹנִי וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא מָכַר תְּבוּאָה מֵעוֹלָם. נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה עַל דְּבַר חָכְמָה לֹא יֹאמַר לְמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אוֹתָהּ חָכְמָה מַה תָּשִׁיב בְּדָבָר זֶה אוֹ מַה דַּעְתְּךָ בְּדָבָר זֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים הַלָּלוּ:

כָּל הַמְאַנֶּה אֶת הַגֵּר בֵּין בְּמָמוֹן בֵּין בִּדְבָרִים עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב כ) "וְגֵר לֹא תוֹנֶה" זֶה הוֹנָיַת דְּבָרִים. (שמות כב כ) "וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ" זֶה הוֹנָיַת מָמוֹן. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הַמְּאַנֶּה אֶת הַגֵּר עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין. מִשּׁוּם (ויקרא כה יז) "לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ". וּמִשּׁוּם (ויקרא כה יד) "אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו". וּמִשּׁוּם וְגֵר לֹא תוֹנֶה:

וְכֵן אִם לְחָצוֹ וְהוֹנָהוּ בְּמָמוֹן עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין. מִשּׁוּם (ויקרא כה יד) "אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו". וּמִשּׁוּם (ויקרא כה יז) "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ". וּמִשּׁוּם (שמות כב כ) "וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ":

וּמִפְּנֵי מָה עוֹבֵר בְּגֵר עַל לָאו שֶׁל הוֹנָיַת דְּבָרִים אַף בַּהֲנָיַת מָמוֹן. וְעַל לָאו שֶׁל הוֹנָיַת מָמוֹן אַף בְּהוֹנָאַת דְּבָרִים. מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיא הַכָּתוּב אֶת שְׁנֵיהֶם בִּלְשׁוֹן הוֹנָיָה סְתָם. וְכָפַל לָאוִין בְּגֵר בִּשְׁנֵי הַדְּבָרִים בְּפֵרוּשׁ. לֹא תוֹנוּ וְלֹא תִלְחָץ:

גְּדוֹלָה הוֹנָיַת דְּבָרִים מֵהוֹנָיַת מָמוֹן. שֶׁזֶּה נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן וְזֶה לֹא נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן. וְזֶה בְּמָמוֹנוֹ וְזֶה בְּגוּפוֹ. וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּהוֹנָיַת דְּבָרִים (ויקרא כה יז) "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ" לְפִי שֶׁהַדָּבָר מָסוּר לַלֵּב. הָא לָמַדְתָּ כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מָסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ. וְכָל הַצּוֹעֵק מֵהוֹנָיַת דְּבָרִים נַעֲנֶה מִיָּד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה יז) "כִּי אֲנִי ה'":