רמב"ם - הלכות תמידים ומוספין · פרק ח׳
ספר עבודה · 20 הלכות. משנה תורה לרמב"ם, בעברית מנוקדת.
הלכות תמידים ומוספין · פרק ח׳
הלכה א׳
בְּיוֹם חֲמִשִּׁים מִסְּפִירַת הָעֹמֶר. הוּא חַג הַשָּׁבוּעוֹת. וְהוּא עֲצֶרֶת. וּבַיּוֹם הַזֶּה מַקְרִיבִין מוּסָף כְּמוֹ מוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁנֵי פָּרִים וְאַיִל וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים כֻּלָּם עוֹלוֹת וּשְׂעִיר חַטָּאת. וְאֵלּוּ הֵן הַקָּרְבָּנוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים וְהֵם מוּסַף הַיּוֹם. וְעוֹד מְבִיאִין יֶתֶר עַל הַמּוּסָף בַּיּוֹם הַזֶּה מִנְחָה חֲדָשָׁה שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּמַקְרִיבִין עִם הַלֶּחֶם פַּר וּשְׁנֵי אֵילִים וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים. הַכּל עוֹלוֹת. וּשְׂעִיר חַטָּאת. וּשְׁנֵי כְּבָשִׂים זֶבַח שְׁלָמִים. וְאֵלּוּ הֵן הַקָּרְבָּנוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּחֻמַּשׁ וַיִּקְרָא. נִמְצָא הַקָּרֵב בְּיוֹם זֶה יֶתֶר עַל שְׁנֵי הַתְּמִידִין שְׁלֹשָׁה פָּרִים וּשְׁלֹשָׁה אֵילִים וְאַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים. הַכּל עֶשְׂרִים בְּהֵמָה עוֹלוֹת. וּשְׁנֵי שְׂעִירֵי חַטָּאוֹת נֶאֱכָלִים. וּשְׁנֵי כְּבָשִׂים שְׁלָמִים נֶאֱכָלִים:
הלכה ב׳
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם אֵינָן בָּאִין אֶלָּא מִן הָאָרֶץ וּמִן הֶחָדָשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג יז) "מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה" וְגוֹ'. לֹא מָצְאוּ חָדָשׁ יָבִיאוּ מִן הָעֲלִיָּה:
הלכה ג׳
חִטִּים שֶׁיָּרְדוּ בְּעָבִים יֵשׁ בָּהֶם סָפֵק אִם אֲנִי קוֹרֵא בָּהֶם (ויקרא כג יז) "מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם" אוֹ אֵינָם מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְפִיכָךְ לֹא יָבִיא וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר. וְכֵיצַד הָיוּ עוֹשִׂין. מְבִיאִין שָׁלֹשׁ סְאִין חִטִּין חֲדָשׁוֹת וְשָׁפִין אוֹתָן וּבוֹעֲטִין בָּהֶם כְּדֶרֶךְ כָּל הַמְּנָחוֹת וְטוֹחֲנִין אוֹתָן סֹלֶת וּמְנַפִּין מֵהֶן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת מְנֻפֶּה בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה נָפָה וְהַשְּׁאָר נִפְדֶּה וְנֶאֱכָל לְכָל אָדָם. וְחַיָּב בְּחַלָּה וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
הלכה ד׳
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁהֵן מִן הֶחָדָשׁ צְרִיכִין לָבוֹא עִשָּׂרוֹן מִכָּל סְאָה וּמֶחֱצָה וּמְנַפִּין אוֹתָן בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה נָפָה. וְלֶחֶם הַפָּנִים שֶׁהוּא בָּא מִן הַיָּשָׁן דַּי לוֹ בְּאַחַת עֶשְׂרֵה נָפָה וְהוּא בָּא עִשָּׂרוֹן מִכָּל סְאָה. אֲבָל הָעֹמֶר שֶׁהוּא בָּא מִן הַשְּׂעוֹרִים חֲדָשׁוֹת אֵינוֹ בָּא מִן הַמֻּבְחָר אֶלָּא מִשָּׁלֹשׁ סְאִין וּבִשְׁלֹשׁ עֲשָׂרָה נָפָה:
הלכה ה׳
וְכֻלָּם אִם רִבָּה בְּמִדַּת הַסְּאִין שֶׁבָּאִין מֵהֶן אוֹ מִעֵט כָּשֵׁר:
הלכה ו׳
וְלוֹקְחִין שְׁנֵי הָעֶשְׂרוֹנוֹת וְלָשִׁין אוֹתָן אַחַת אַחַת וְאוֹפִין אוֹתָן אַחַת אַחַת:
הלכה ז׳
וְלִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן בַּחוּץ וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים כְּכָל הַמְּנָחוֹת:
הלכה ח׳
וְאֵין עֲשִׂיָּתָן דּוֹחָה יוֹם טוֹב וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שַׁבָּת אֶלָּא אוֹפִין אוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב טז) "הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם" לָכֶם וְלֹא לְגָבוֹהַּ:
הלכה ט׳
הָיָה עֶרֶב יוֹם טוֹב שַׁבָּת אוֹפִין אוֹתָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְנֶאֱכָלוֹת בַּשְּׁלִישִׁי לַאֲפִיָּתָן שֶׁהוּא יוֹם טוֹב. וַהֲרֵי מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁהֵם חָמֵץ. וְכֵיצַד עוֹשֶׂה. מֵבִיא שְׂאוֹר מִמָּקוֹם אַחֵר וְנוֹתְנוֹ לְתוֹךְ הָעִשָּׂרוֹן וּמְמַלֵּא הָעִשָּׂרוֹן סֹלֶת וּמְחַמְּצוֹ בְּאוֹתוֹ הַשְּׂאוֹר:
הלכה י׳
וּמְרֻבָּעוֹת הֵן. אֹרֶךְ כָּל חַלָּה שִׁבְעָה טְפָחִים וְרָחְבָּהּ אַרְבָּעָה טְפָחִים וְגָבְהָהּ אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת:
הלכה י״א
כֵּיצַד הֲנָפַת הַלֶּחֶם עִם שְׁנֵי כִּבְשֵׂי הַשְּׁלָמִים. מֵבִיא שְׁנֵי הַכְּבָשִׂים וּמְנִיפָם בְּעוֹדָן חַיִּים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד יב) "וְהֵנִיף אֹתָם תְּנוּפָה". וְאִם הֵנִיף זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ יָצָא. וְאַחַר כָּךְ שׁוֹחֲטִין אוֹתָן וּמַפְשִׁיט. וְלוֹקֵחַ חָזֶה וְשׁוֹק מִכָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם וּמַנִּיחָן בְּצַד שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּמֵנִיחַ שְׁתֵּי יָדָיו מִלְּמַטָּן וּמֵנִיף הַכּל כְּאֶחָד בַּמִּזְרָח בִּמְקוֹם כָּל הַתְּנוּפוֹת. מוֹלִיךְ וּמֵבִיא. מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. וְאִם הֱנִיפָן אֶחָד אֶחָד יָצָא. וְאַחַר כָּךְ מַקְטִיר אֵימוּרֵי שְׁנֵי הַכְּבָשִׂים וּשְׁאָר הַבָּשָׂר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. וְכֵן שְׁתֵּי הַחַלּוֹת נוֹטֵל כֹּהֵן גָּדוֹל אַחַת מֵהֶן. וְהַשְּׁנִיָּה מִתְחַלֶּקֶת לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת. וּשְׁתֵּיהֶן נֶאֱכָלוֹת אוֹתוֹ הַיּוֹם וַחֲצִי הַלַּיְלָה כִּבְשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים:
הלכה י״ב
שָׁחַט שְׁנֵי כְּבָשִׂים עַל אַרְבַּע חַלּוֹת. אִם אָמַר יִקָּדְשׁוּ שְׁתַּיִם מִתּוֹךְ אַרְבַּע מוֹשֵׁךְ שְׁתַּיִם מֵהֶן וּמְנִיפָן. וְהַשְּׁאָר פּוֹדִין אוֹתָן בִּפְנִים וְנֶאֱכָלִין בַּחוּץ כִּשְׁאָר הַחֻלִּין. וְאִם לֹא הִתְנָה לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם:
הלכה י״ג
שָׁחַט אַרְבָּעָה כְּבָשִׂים עַל שְׁתֵּי חַלּוֹת. מוֹשֵׁךְ שְׁנַיִם מֵהֶם וְזוֹרֵק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן. וּמֵנִיף הַשְּׁנַיִם הַנִּשְׁאָרִים הַכְּשֵׁרִים עִם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם:
הלכה י״ד
שְׁתֵּי הַחַלּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וּשְׁנֵי הַכְּבָשִׂים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. מֵת אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם אוֹ בָּרַח אוֹ נַעֲשָׂה טְרֵפָה. יִקַּח זוּג לְשֵׁנִי. שָׁחַט אֶחָד לִשְׁמוֹ. יִקַּח לוֹ זוּג:
הלכה ט״ו
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מְעַכְּבִים אֶת הַכְּבָשִׂים. וּשְׁנֵי הַכְּבָשִׂים אֵינָן מְעַכְּבִים אֶת הַלֶּחֶם. וְאִם הוּנְפוּ עִם הַכְּבָשִׂים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. וְאִם אָבַד הַלֶּחֶם יֹאבְדוּ הַכְּבָשִׂים וְאִם אָבְדוּ הַכְּבָשִׂים יֹאבְדוּ הַלֶּחֶם וְיָבִיאוּ לֶחֶם אַחֵר וּכְבָשִׂים אֲחֵרִים:
הלכה ט״ז
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הַבָּאוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן בְּלֹא כְּבָשִׂים כֵּיצַד עוֹשִׂין בָּהֶן. יוּנְפוּ וּתְעֻבַּר צוּרָתָן וְיֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמְצְאוּ כְּבָשִׂים לְשָׁנָה הַבָּאָה וְיָבִיאוּ לֶחֶם בְּלֹא כְּבָשִׂים. הַפָּר וּשְׁנֵי הָאֵילִים וְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים וְהַשָּׂעִיר הַבָּאִים בְּיוֹם זֶה בִּגְלַל הַלֶּחֶם אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַלֶּחֶם וְלֹא הַלֶּחֶם מְעַכְּבָן:
הלכה י״ז
שְׁנֵי פָּרִים שֶׁל מוּסַף הַיּוֹם וּפַר הַבָּא בִּגְלַל הַלֶּחֶם אֵינָן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה:
הלכה י״ח
אַיִל שֶׁל מוּסַף הַיּוֹם וּשְׁנֵי אֵילִים הַבָּאִין בִּגְלַל הַלֶּחֶם אֵינָן מְעַכְּבִין (זֶה אֶת זֶה):
הלכה י״ט
שִׁבְעָה כְּבָשִׂים שֶׁל מוּסַף הַיּוֹם וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים הַבָּאִים בִּגְלַל הַלֶּחֶם אֵינָן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. וְאִם נִשְׁחֲטוּ כֻּלָּן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה:
הלכה כ׳
הַתְּמִידִין אֵינָם מְעַכְּבִין אֶת הַמּוּסָפִין וְלֹא הַמּוּסָפִין מְעַכְּבִין אֶת הַתְּמִידִין וְלֹא הַמּוּסָפִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה וְלֹא מִנְיַן הָעוֹלוֹת כֻּלָּן מְעַכֵּב. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁלֹּא מָצְאוּ אֶלָּא שִׁשָּׁה כְּבָשִׂים מַקְרִיבִין שִׁשָּׁה אֲפִלּוּ לֹא מָצְאוּ אֶלָּא אֶחָד מַקְרִיבִין אוֹתוֹ בֵּין בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים בֵּין בִּימֵי הַמּוֹעֲדוֹת וְהַשַּׁבָּתוֹת. וְאֵינָן חַיָּבִין לְהַקְרִיב הַשְּׁאָר לְמָחָר אוֹ לְמוֹעֵד אַחֵר אֶלָּא כָּל קָרְבַּן צִבּוּר שֶׁעָבַר זְמַנּוֹ בָּטֵל קָרְבָּנוֹ. לֹא מָצְאוּ אֶלָּא שְׁנֵי כְּבָשִׂים אִם יַקְרִיבוּ אוֹתָן לְמוּסַף הַיּוֹם אֵין לָהֶן תְּמִידִין לְמָחָר. הֲרֵי הַדָּבָר שָׁקוּל אִם הִקְרִיבוּם לְמוּסַף הַיּוֹם הִקְרִיבוּ וְאִם רָצוּ לְהַנִּיחָם לְמָחָר לִתְמִידִין יַנִּיחוּ:
על הפרק הזה
רמב"ם הלכות תמידים ומוספין ח׳, מתוך הלכות תמידים ומוספין שבספר עבודה. משנה תורה - "היד החזקה" לרבנו משה בן מימון - הוא חיבור ההלכה המקיף הראשון, הסוקר את כל התורה שבעל פה בלשון ברורה ומסודרת לפי נושאים, בעברית מנוקדת.
רמב”ם, משנה תורה - נחלת הכלל
