שולחן ערוך - אורח חיים · סימן ל״ז

זמן הנחת התפילין. ובו שלשה סעיפים:גדול שכר מצות תפילין וכל מי שאינו מניחם הוא בכלל פושעי ישראל בגופן:

מצותן להיותם עליו כל היום אבל מפני שצריכי' גוף נקי שלא יפיח בהם ושלא יסיח דעתו מהם ואין כל אדם יכול ליזהר בהם נהגו שלא להניחם כל היום ומ"מ צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת ק"ש ותפלה:

קטן היודע לשמור תפילין בטהר' שלא יישן בהם ולא יפיח בהם: הגה ושלא ליכנס בהן לבית הכסא [רש"י פ' לולב הגזול] חייב אביו לקנות לו תפילין לחנכו: הגה וי"א דהאי קטן דוקא שהוא בן י"ג שנים ויום א' [בעל העיטור] וכן נהגו ואין לשנות [דברי עצמו]: