שולחן ערוך - אורח חיים · סימן ת״ו

מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת. ובו סעיף אחד:מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת שאין לו אלא ד"א והוצרך לנקביו יכול לצאת מהם עד שימצא מקום צנוע לפנות ועצה טובה לו שיתקרב בצד תחומו שאם לא ימצא מקום צנוע עד תחומו יכול ליכנס ולאחר שנכנס הוי כאלו לא יצא כיון שנכנס ברשות אבל אם מצא מקום צנוע קודם לא יכנס אלא יפנה שם ויתרחק ממקום שנפנה עד שיכלה הריח ושם יש לו ד"א ואם נתרחק מהריח ונכנס בתחומו כאלו לא יצא ואם יצא לדעת אין לו תקנה. זה שאמרנו בהוצרך לנקביו ויש אומרי' אפי' לקטני' ויש אומרי' דוקא לגדולי':