שולחן ערוך - אורח חיים · סימן ת״ס

דיני מצת המצות. ובו ז סעיפים:אין לשין מצת מצוה ולא אופין אותה על ידי עכו"ם ולא על ידי חרש שוטה וקטן:

הרא"ש היה משתדל במצת מצוה ועומד על עשיית' ומזרז העוסקים ומסייע בהן בעריכתן וכן ראוי לכל אדם לעשות להטפל הוא בעצמו במצוה:

הלש אחר זמן איסור חמץ יאמר בשעת לישה כל פירורים שיפלו בשעת לישה ועריכה וכן בצק הנדבק בכלים אני מבטל אותם כדי שנמצא שמבטלן קודם חימוצן:

אין עושין סריקין המצויירין דהיינו לצייר בפת כמין חיה ועוף אבל כל מה שעושים אותו במסרק כדי שלא יתפח וכן מה שמנקבין המצות מותר ומ"מ טוב למהר לעשותם שלא להשהות בהן: הגה ויש לעשות המצות רקיקין ולא פת עבה כשאר לחם כי אין הרקיקין ממהרים להחמיץ:

אין עושין בפסח פת עבה טפח:

אין להקל במה שהחמירו הקדמונים שלא לעשות פאנדי"ש או פלדאוני"ש:

אין ליתן ביצים שלימים במצה שתאפה עמהם: