ספרי דברים · סימן רכ״ח

שלח תשלח את האם זו מצות עשה. שלחה וחזרה שלחה וחזרה, אפילו ארבעה וחמשה פעמים - חייב לשלח, שנאמר שלח תשלח. [הא אם שלחה וחזרה לתוך ידו פטור מלשלח].

(האווזים ותרנגולים שמרדו ושקננו בפרדס - חייב לשלח, בבית - פטור מלשלח.

אפרוחים או ביצים. מיעוט אפרוחים - שנים, מיעוט ביצים - שנים. מה אפרוחים שיש בהם צורך, יצאו מתים שאין בהם צורך; אף בצים שיש בהם צורך, יצאו בצים מוזרות שאין בהם צורך. ואם אין שם אלא ביצה אחת או אפרוח אחד - חייב לשלח (ד"א) [שנאמר] כי יקרא קן צפור לפניך, מכל מקום.)

בדרך בכל עץ או על הארץ. מה דרך ר"ה, יצאו מקושרות שהם ברשות אחר.

[ד"א, שלח, בטהורה הכתוב מדבר. או אף בטמאה הכתוב מדבר? תלמוד לומר (דברים י״ד:י״א-י״ב) כל צפור טהורה תאכלו. זה בנין אב, כל מקום שנאמר "צפור", בטהורה הכתוב מדבר, כדברי רבי יאשיה. הא אם שילחה, והחזיר בדרך את פניו - פטור מלשלח].

שלח תשלח [את האם]. בנקבות הכתוב מדבר ולא בזכרים.

[קורא זכר,] רבי אליעזר מחייב בשלוח, שנאמר שלח תשלח ; וחכמים פוטרים, האם - פרט לקורא זכר.

הנוטל אם מעל הבנים, (רבי יוסי ב)רבי יהודה אומר לוקה ואינו משלח; וחכמים אומרים, משלח ואינו לוקה. זה הכלל, כל מצות עשה שיש בה קום עשה, אין חייבים עליה. (לא תקח האם על הבנים, אפילו לטהר בה את המצורע.) [והארכת ימים,] והרי הדברים קל וחומר, מה מצוה קלה שהיא כאיסור, (אמרה תורה יטב לך והארכת ימים,) כתוב בה אריכות ימים, מצות חמורות שבתורה, על אחת כמה וכמה.