ספרי דברים · סימן רע״ד

השמר. זה לא תעשה.

בנגע. זה שער לבן.

הצרעת. זו מחיה. אין אלא (עד שלא נזקק לטומאה, משנזקק לטומאה מנין?) [כולם, מנין אפילו מקצתם]? ת"ל לשמור מאד ולעשות.

אין לי אלא נגעי אדם, נגעי בגדים ונגעי בתים מנין? ת"ל ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים.

אין לי אלא מתוך החלט, מתוך הסגר (מנין? ת"ל כאשר צויתיך. אין לי אלא כולם, מנין אף מקצתן? ת"ל לשמור ולעשות. עושה אתה, בא והולך, ואי אתה חושש שמא הלכה לה צרעתו.) [ועד שלא נזקק לטומאה, מנין? ת"ל כאשר צויתים.

תשמרו לעשות. לעשות, אי אתה עושה. אבל עושה אתה בסיב שע"ג רגליו, ובמוט שעל כתפיו; ואם עברו עברו.