ספרי דברים · סימן רפ״ד

כי תחבוט זיתך. הראשונים היו חובטין זיתיהם, ונוהגים בעין יפה. (מכאן אמרו, הזית שהוא עומד (ג' על ג') [בין שלש] שורות של שני מלבנין, נשכחו - אינן שכחה).

זיתך. פרט לאחרים. זיתך. פרט להקדש.

לא תפאר. לא תפאר לעני. מכאן אמרו, מי שאינו מניח את העניים ללקוט, או מניח האחד [ואחד לא], או שמסייע לאחד מהם - הרי זה גוזל העניים. על זה נאמר, אל תסג גבול עולם.

אחריך. מלמד שיש לו שכחה.

אחריך. מלמד שיש לו פאה.

לגר ליתום ולאלמנה. נאמר כאן "גר יתום", ונאמר להלן "גר יתום". מה "גר יתום" האמור להלן, (בעושה) [פחות] מסאתים; אף "גר ויתום" האמור כאן, (בעושה) [פחות] מסאתים. מכאן אמרו, זית שיש בו סאתים ושכחו, אינו שכחה. זית שהוא עומד בין ג' שורות של שני מלבנין, ושכחו - אינו שכחה.