ספרי דברים · סימן רצ״ב

כי ינצו אנשים. אין שלום יוצא מתוך מצות (שורוק בו'. ל' ניצה, מריבה). וכה"א ויהיה ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט. מי גרם ללוט שיפרוש מאותו צדיק? הוי אומר מריבה. וכה"א (ועמדו שני האנשים אשר להם הריב) [וכי יהיה ריב בין אנשים]. מי גרם לזה ללקות? הוי אומר זו מריבה.

אנשים. אין לי אלא אנשים. [נשים], איש עם אשה ואשה עם איש מנין? ת"ל "יחדו" מ"מ (=מכל מקום).

איש ואחיו. פרט לעבדים שאין להם אחוה [דברי ר' יהודה].

וקרבה אשת האחד ושלחה. (אשת איש ולא אשת שליח ב"ד. להציל את אישה) ר"א אומר, לפי שמצינו (שיש מזיקין) [במזיקין] שבתורה, שעשה בהם שאין מתכוין כמתכוין. יכול אף כאן כן? ת"ל [וקרבה וגו'. יכול עד שיהא מתכוין לבייש? ת"ל "והחזיקה". ממשמע שנאמר ושלחה ידה, אין אני יודע שהחזיקה? ומה ת"ל "והחזיקה"? לומר לך שאם נתכוונה להזיק, אף שלא נתכוונה לבייש].

במבושיו. אין לי אלא מבושיו. מנין לרבות כל דבר שיש בו סכנה? ת"ל "והחזיקה", מכל מקום.