ספרי דברים · סימן ע״ד

ונדריך, זו עולה. (מכות שם) וכי מה בא הכתוב ללמדנו? אם לאוכל עולה חוץ לחומה - קל וחומר ממעשר! [אם] לפני זריקת דמים - קל וחומר מתודה ושלמים! [אם] לאחר זריקת דמים - קל וחומר מן הבכור! [אם] חוץ לקלעים - קל וחומר מחטאת ואשם! ומה חטאת ואשם שמותרים באכילה, האוכל מהם חוץ לקלעים עובר בלא תעשה; עולה שאסור באכילה, האוכל ממנה חוץ לקלעים, אינו דין שיהא עובר בלא תעשה! הא לא בא הכתוב ללמדך, אלא לאוכל עולה בין לפני זריקת דמים בין לאחר זריקת דמים, בין לפנים מן הקלעים בין חוץ לקלעים, שעובר בלא תעשה.

כי אם לפני ה' א-להיך, זו שילה.

תאכלנו במקום אשר יבחר ה', זו ירושלים.

אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, חביב חביב קודם.

והלוי אשר בשעריך - כל מקום שאתה (סומך) [מוצא] לוי (הזה, לומר) תן לו מחלקו. אין לו חלק - תן לו מעשר עני, אין מעשר עני - תן לו שלמים.

השמר לך - בלא תעשה.

פן - בלא תעשה.

(פן תעזוב את הלוי) כל ימיך - אפילו שמיטים ויובלות.

על אדמתך - ולא בגולה.