וְשָֽׁבַרְתִּי֙ בְּרִ֣יחַ דַּמֶּ֔שֶׂק וְהִכְרַתִּ֤י יוֹשֵׁב֙ מִבִּקְעַת־אָ֔וֶן וְתוֹמֵ֥ךְ שֵׁ֖בֶט מִבֵּ֣ית עֶ֑דֶן וְגָל֧וּ עַם־אֲרָ֛ם קִ֖ירָה אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃ {פ}

וְאֶתְּבַר תְּקוֹף דַמֶשֶׂק וֶאֱשֵׁיצֵי יָתֵיב מִבִּקְעַת אָוֶן וְעָבֵיד שׁוּלְטַן מִבֵּית עֶדֶן וְיִגְלוּן עַמָא דַאֲרָם לְקִירְנֵי אֲמַר יְיָ:

ושברתי - כי נלכדה בהלכד שומרון.

והכרתי - בקעת און שם עיר בארם.

ותומך שבט - כמו מטה עוז שבט למשול.

קירה - אל קיר שם עיר באשור, וככה כתוב: ויגלם קירה.

בריח דמשק. ר״ל האויב יבוא בה כאלו נשברו הבריחים ונפתחו השערים:

ותומך שבט. ר״ל אכרות תומך שבט מבית מדן ועל המושל יאמר שהוא אוחז השבט לרדות בו את המחוייב וכן לא יסור שבט מיהודה (בראשית מ״ט:י׳):

קירה. אל קיר והוא שם מקום וכן נאמר ויגלם קירה (מ״ב ט״ז):

בריח. מטה העשוי לסגור בו השער:

מבקעת און. שם עיר:

ותומך. ומחזיק וכן וכפיה תמכו פלך (משלי לא):

שבט. שרביט:

מבית עדן. שם עיר:

ושברתי בריח דמשק בריח של מבצר העיר, ואח"כ והכרתי יושב מבקעת און שהיו סביב דמשק, ותומך שבט מבית עדן שהיו שייכים למלכות ארם, והיה להם שבט ממשלה בפ"ע תחת מלכות ארם וגם הם יגלו עם ארם קירה הגם שהיה שבט בפ"ע, באופן שידמו כחולי מסוכן שהחולאת מתחיל מן הלב אשר ממנו תוצאות חיים ומתפשט אל כל איברי הגויה: