וְהִכְרַתִּ֤י יוֹשֵׁב֙ מֵֽאַשְׁדּ֔וֹד וְתוֹמֵ֥ךְ שֵׁ֖בֶט מֵֽאַשְׁקְל֑וֹן וַהֲשִׁיב֨וֹתִי יָדִ֜י עַל־עֶקְר֗וֹן וְאָֽבְדוּ֙ שְׁאֵרִ֣ית פְּלִשְׁתִּ֔ים אָמַ֖ר אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ {פ}

וָאֳשֵׁיצֵי יָתֵיב מֵאַשְׁדוֹד וְעָבֵיד שׁוּלְטַן מֵאַשְׁקְלוֹן וְאָתִיב מְחַת גְבוּרְתִּי עַל עֶקְרוֹן וְיֵיבְדוּן שְׁאָרָא דִפְלִשְׁתָּאֵי אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים:

והכרתי, ותומך שבט - כמו: לא יסור שבט מיהודה.

והשיבותי. ר״ל אכה ואשיב ידי להכות עוד:

ואבדו שארית. ר״ל אף שארית מה לא ישאר מהם:

והכרתי יושב מאשדוד שם נכרתו היושבים, ומאשקלון נכרתה הממשלה, ועקרון נחרבה ב"פ לכן אמר והשיבותי ידי, וגת לא חשב כי היתה ליהודה: