הֲתִפֹּ֤ל צִפּוֹר֙ עַל־פַּ֣ח הָאָ֔רֶץ וּמוֹקֵ֖שׁ אֵ֣ין לָ֑הּ הֲיַֽעֲלֶה־פַּח֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וְלָכ֖וֹד לֹ֥א יִלְכּֽוֹד׃

הֲתִפּוֹל צִפְּרָא בְּקוּלָא עַל אַרְעָא וְצַיִד לֵית לֵיהּ הֲיִסַק קוּלָא מִן אַרְעָא וּמֵחַד לָא אֲחָד:

התפול - והנה משל אחר עוף השמים שאין ממשלת לאדם לעוף לתפשו, התפול הצפור על פח שהוא בארץ אם איננו למוקש?! והנה הטעם כי האדם יוכל בתחבולותיו ובערמותיו להפיל הצפור שהיא למעלה ממנו, והנה אני למעלה מכם ואתם למטה בידי ואין לכם חכמה נגדי, איך תוכלו להנצל מהמוקש שגזרתי שתתפשו בו, והמוקש הוא האויב שאצוה לבוא עליכם. ואל תחשבו כי אחרי באי יעלה מעליכם עד הנקמו מכם, וזהו היעלה פח והטעם אני אעמידנו להצר לכם.

התפול. וכי תשכון צפור על הפח הפרושה בארץ ולא מצאה מוקש להלכד בה וכי לחנם מזורה הרשת:

היעלה פח. דרך הצפור כשהוא נלכד ורוצה להציל נפשו מנדנד הפח ומעלהו קצת מן האדמה ואמר וכי הפח יעלה מן האדמה ולא לכד דבר וכי מי מעלה את הפח:

התפול. התשכון וכן על פני כל אחיו נפל (בראשית כה):

פח. הוא הרשת:

התפול. (הקדמה שלישית) כשתפול צפור המעופף במרום אל פח המנוח בארץ, הכי אפשר שמוקש אין לה, כי בתוך הפח נמצא מוקש שבו יצוד את הצפור, וכן התעלה פח מן האדמה ולכוד לא ילכוד כשאנו רואים שהפח עולה, בודאי לכד איזה דבר, וזה הוצעה אל מה שיאמר מפסוק י"ג ואילך, שמה שנלכדו ישראל ביד מלך אשור היה לו סבה שזה היה להם למוקש, כמו שיבואר שם: