אַרְיֵ֥ה שָׁאָ֖ג מִ֣י לֹ֣א יִירָ֑א אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ דִּבֶּ֔ר מִ֖י לֹ֥א יִנָּבֵֽא׃

אַרְיֵה נָהֵים מַן לָא יִדְחַל יְיָ אֱלֹהִים מַלֵיל מַן לָא יְקַבֵּיל נְבוּאֲתָא:

אריה שאג. ר״ל והלא הנביאים בודאי מתנבאים הדבר אל העם ואינם כובשים הנבואה כי כמו שאם ישאג האריה לא ימצא מי שלא יירא מקול שאגתו כן אם ה׳ מדבר מה אל הנביאים לא ימצא מי שלא ינבא א״כ כל דבר הבא נשמע מפי הנביא עד לא בא א״כ אין זה מקרה כ״א בהשגחה ומוסב לתחילת הענין שאמר על כן אפקוד עליכם וגו׳ לשלם גמול כי הואיל והכל בהשגחה יש גמול על המעשה:

אריה, גם אם אריה שאג מי לא יירא, הגם ששאגתו הוא רק שאגת בע"ח, וכ"ש אם ה' אלהים דבר מי לא ינבא הלא ודאי יחרדו הנביאים וינבאו ויזהירו את העם, ומדוע לא שבו בתשובה, ועפ"ז אמר ג"כ במליצתו שאם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו ולא יפחדו מקול השופר להזהר ולשוב ולעצור בעד הרעה, אז אם אח"כ תהיה רעה בעיר ותבוא עליהם הגזרה לא ה' עשה, לא יתיחס הדבר אל ה' כי הם עצמם הסבו להם את הרעה, כי ה' לא יעשה דבר כ"א גלה סודו אל הנביאים ויזהיר תחלה את העם ע"י הנביאים, וכשהם לא הוזהרו לא יתיחס המעשה אליו רק אל העם עצמם שהסבו להם את הרעה: