עָמוֹס ד׳ · א׳

שִׁמְע֞וּ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה פָּר֤וֹת הַבָּשָׁן֙ אֲשֶׁר֙ בְּהַ֣ר שֹׁמְר֔וֹן הָעֹשְׁק֣וֹת דַּלִּ֔ים הָרֹצְצ֖וֹת אֶבְיוֹנִ֑ים הָאֹמְרֹ֥ת לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם הָבִ֥יאָה וְנִשְׁתֶּֽה׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

פרות הבשן. נשי השרים והסגנים וי"ת עתירי נכסיא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

קַבִּילוּ פִּתְגָמָא הָדֵין עַתִּירֵי נִכְסַיָא דִבְטוּרָא דְשֹׁמְרוֹן דְעָשְׁקִין מִסְכֵּינַיָא וְאָנְסִין חֲשִׁיכַיָא דְאָמְרִין לְרִבּוֹנֵיהוֹן אַשְׁלְטוּנָא וְנִבַּז:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

שמעו, פרות - הם נשי השרים דימה אותן לפרות הבשן.

העושקות, הרוצצות - כמו: את מי עשקתי ואת מי רצותי, כמו: סבותי אני והגזרה מקנה רצון והנה פירוש: איך הם עשקות באומרים לבעליהם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

פרות הבשן. הם נשי השרים בשמרון ועל כי היו מתענגות ושמנות מרוב כל המשילם אל הפרות הרועות בבשן במרעה שמן שהן שמנות ובריאות בשר:

העושקות דלים וגו׳. וחוזר ומפרש שאינם עושקות בידיהן רק הן האומרות לבעליהן הביאה יין ונשתה ולפי שאין להם ממה להביא עושקים הדלים תשושי הכח ואם יעמדו נגדם רוצצים אותם ברדוי ומלקות א״כ העושק והרציצה באה ע״י הנשים וכאלו יעשום הם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

הבשן. הוא מקום מרעה שמן כמ״ש ורעה הכרמל והבשן (שם נ):

העושקות. מל׳ עושק וגזל:

הרוצצות. ענין שבירה כמו קנה רצוץ (ישעיה מב):

לאדניהם. ר״ל לבעליהן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

שמעו הדבר הזה, עוד באר מוקש אחר שהיה להם שבו נוקשו ונלכדו בפח יקוש, שזה היה עון גזל ועשק שהיה בידם, וזה היה ע"י נשיהם נשי שחץ, ולכן ייחד אליהן את הדבור, אתן פרות הבשן אשר בהר שומרון שהיו שמנות ומעונגות זוללות וסובאות, והם העושקות דלים, ור"ל שהעושק מיוחס אליהן ע"י שאומרות לאדניהם הביאה ונשתה ועי"כ הוצרכו בעליהן לעשוק ולחמוס לתת להן יין לסבוא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל