שִׂנְאוּ־רָע֙ וְאֶ֣הֱבוּ ט֔וֹב וְהַצִּ֥יגוּ בַשַּׁ֖עַר מִשְׁפָּ֑ט אוּלַ֗י יֶחֱנַ֛ן יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁאֵרִ֥ית יוֹסֵֽף׃ {ס}

סְגוּ לְאַבְאָשָׁא וְרִיחֲמוּ לְאַיְטָבָא וְאַתְקִינוּ בְּבֵית כְּנִישַׁתְכוֹן דִינָא מָאִים יִתְרַחֵם מִן קֳדָם יְיָ אֱלָהָא צְבָאוֹת עַל שְׁאָרָא דְיוֹסֵף:

שנאו רע - תואר והוא אדם רע, וככה אהבו טוב שהוא המוכיח ודובר תמים.

שארית יוסף - כי המלך מבני יוסף.

שנאו רע. דבר הרע בעיני ה׳ שנאו ואהבו את הטוב בעיניו ואת המשפט העמידו בשער המשפט להיות מתקיים ולעמוד על עמדו:

אולי יחנן. אם כן תעשו אולי יחנן ה׳ את השארית אשר ישארו מיוסף וקרא את כל ישראל ע״ש יוסף לפי שכלכלם במצרים:

והציגו. ענין העמדה כמו כמו תציג אותו לבד (שופי׳ ז):

אולי. עניינו שמא:

יחנן. מל׳ חנינה וחמלה:

שנאו רע, מוסיף שלא לבד שלא תדרשו רע רק טוב, כי ראוי שתשנאו את הרע אחר שעל ידו אתם לוקין, וראוי שתאהבו את הטוב, לא כמ"ש שהם צוררי צדיק ששונאים את הטוב ועי"כ יטו משפט צדיק, ראוי שתעשו ההפך שתאהבו טוב ועי"כ והציגו בשער משפט, אולי עי"כ יחנן ה' את שארית יוסף לתת להם שארית ותקוה. וגם יל"פ שמ"ש דרשו טוב היינו בענינים שבין אדם למקום, ומה שהוסיף שנאו רע ואהבו טוב הוא בענינים שבין אדם לחברו, כמ"ש והציגו בשער משפט, וע"י שתדרשו טוב באמונות ומע"ט למקום יהיה ה' עמכם, וע"י שתציגו בשער משפט יחנן ה' את שארית יוסף, כי עקר הגלות היה בעבור עבירות שבין אדם לחברו, כמ"ש יען בושסכם על דל וכו':