כִּ֣י אִם־תַּעֲלוּ־לִ֥י עֹל֛וֹת וּמִנְחֹתֵיכֶ֖ם לֹ֣א אֶרְצֶ֑ה וְשֶׁ֥לֶם מְרִיאֵיכֶ֖ם לֹ֥א אַבִּֽיט׃

אֲרֵי אִם תִּסְקוּן קֳדָמַי עַלְוָן וְקוּרְבְּנֵיכוֹן לָא לְרַעֲוָא וְנִכְסַת קוּדְשֵׁיכוֹן לָא יִתְקַבְּלוּן קֳדָמַי:

ושלם - יחיד, כי משלמים השם לשון רבים יאמר שלם לשון יחיד.

ומריאכם - כדברי רבינו האיי זכרונו לברכה: מלשון משנה דחלבו אסור. ואינו מין בפני עצמו, כדברי הגאון רבי סעדיה זכרונו לברכה שאמר: שחלבו מותר ופירש בו בלשון ישמעאל גאמו"ס. ואיננו במקומות אלה והוא גדול מהשור ודומה לו:

ומנחותיכם. ואף המנחות שאתם מעלים לא ארצה בהם:

ושלם מריאיכם. השלמים מה שאתם מביאים מריאים לא אביט אליהם ואינם לרצון:

ארצה. מל׳ רצון:

ושלם. מל׳ שלמים:

מריאכם. בהמות פטומות וכן ויזבח שור ומריא (ש״ב ז):

כי אם תעלו לי עולות שהגם שבחגים היו מחויבים להביא עולות ראיה ושלמי חגיגה ועם העולה היו מביאים מנחה, אמר שהעולות שתעלו לי עם המנחות שלהם לא ארצה, והגם שהעולה בא לרצות על עשה ולאו הניתק לעשה לא תרצה עליכם, וכ"ש השלמים ששלם מריאיכם לא אביט כלל, וכן אמר (ירמיהו ו׳:כ׳) עולותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי: