שְׁבָקוּ לְמִדְחַל מִן קֳדָם דַעֲבַד כִּימָה וּכְסִילָא וְהָפֵךְ לִנְהוֹר קָבֵל וִימָם וְלֵילֵי מַקְבֵּיל דַאֲמַר לְכַנָשָׁא מַשִׁרְיָן סַגִיאָן כְּמֵי יַמָא וּמְבַדַר לְהוֹן עַל אַפִּי אַרְעָא יְיָ שְׁמֵיהּ:
עושה כימה - נאם אברהם המחבר: דע כי שנים מקומות יש בגלגל והם הסדנים ועש, שהוא העגלה הוא הנקרא הדוב, הוא קרוב מהסדן הצפוני, על כן יראה עש לעולם בקיץ ובחורף בכל היישוב הצפוני, ויש סמוך לסדן הדרומי כוכב גדול אדום יקרא ובלשון ישמעאל סהיל. ויש כוכבים קטנים קרובים אליו ואלה יראו פעמים לכל מי שידור קרוב מהקו השוה והצפוניים לא יראו אחד מאלה, על כן קראם הכתוב: חדרי תימן, ונקראו אלה חדרי תימן, בעבור שהם ביישוב אינן נראין ונקרא עש מגזרת עושו, שהם שבעה שאינם מתפרדים.
והנה נשאר לפרש כסיל וכימה - ודעת קדמונינו: שכימה הוא זנב טלה וראש שור והם ששה כוכבים נראים, אע"פ שהם קטנים וידוע בראיות גמורות שגלגל המזלות מתחבר עם הגלגל העליון בשנים מקומות, ובשניהם יקראו נקודת ההשתנות ומשם נוטה גלגל המזלות לצד צפון עשרים ושלש מעלות וחצי, מעלה וחצי ששיתם וככה לצד דרום והנה הם ג' נקודות והשמש הולכת בדרך גלגל המזלות, ע"כ יתהפך הבקר לצלמות ויום ללילה תחשיך בכל היישוב.
וטעם לקרוא הנקודה כימה - כי שם היתה כימה בימים קדמונים, כי בכל מאה שנה יתגלגל גלגל המזלות ממערב למזרח קרוב ממעלה וחצי והנה בימי בלטמיוס החכם ואין לו רק אלף שנים מצא לב האריה על שתים מעלות, והנה היום על שמנה עשרה וידוע כי לעולם הוא לב האריה על תשע מעלות כנגד הצורה, רק לא כנגד נקודה המחברת. והנה כסיל הוא לנוכח כימה ואיננו אחד, רק רבים ולב העקרב מהם ולאלה הדברים צריך פירוש.
וטעם הקורא למי הים - הם העבים העולים ואחר כך ישפכם על הארץ והמפרש כי על טביעת פרעה איננו פשט ולא דרש, כי פרעה לא טבע ביבשה. וטעם להזכיר אלה הדברים, שהיה ראוי למלך שהוא שופט לדעת חכמת השם וגבורתו ואיך יהפוך היום ללילה ויעלה בכחו המים מהים שהן למטה וישפכם על הארץ, ואיך לא יפחדו, כי השם יהפך מלכות השופט ויבא צר בצווי השם וגזירתו עליו להשחית ממלכתו על כן אחריו.
עושה כימה וכסיל. מוסב למקרא שלפני פניו שאמר דרשו את ה׳ והוא זה העושה כימה וכסיל עם כי המה מתחלפים בפעולותיהם כימה מקרר וכסיל מחמם:
והופך וגו׳. את הצלמות מהפך להיות בוקר ואת היום מחשיך להיות לילה:
הקורא למי הים. להעלותם בעבים ואחר זמן שופכים ע״פ הארץ:
ה׳ שמו. המורה שהוא אדון הכל:
כימה וכסיל. שמות מזלות:
צלמות. צלו של מות והוא חשכת הקבר:
עושה, ע"כ כמו שהם מהפכים מתוק למר, ואושר שמיימי לדבר ארצי, ומהפכים הסדרים שסדר להם ה' להצלחתם בזה ולאושרם בבא, וכן ה' יהפוך סדרי הבריאה להומם ולאבדם, ובאר שכמו שערך ה' סדרי הבריאה באופן היותר טוב ומועיל, כי הוא עושה כימה וכסיל, שכימה הם המזלות המביאים קור ומים, ולעומת זה עשה כסיל שהוא המביא חום ויובש כמ"ש חז"ל אלמלא חמה של כסיל אין עולם יכול לעמוד מצנתה של כימה, ואמרו שהקב"ה נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם. והכסיל שומר סדר הבריאה בל יגברו המים וישטפו את הארץ. וכן הוא הופך לבקר צלמות, שברא את האור שבו יהפך הצלמות לבקר, עתה יהפוך סדרים אלה לרע, שנגד מה שהופך לבקר צלמות עתה יום לילה החשיך ישוב היום להיות לילה, ונגד מה שעשה כסיל לשמור בל תגבר רעת כימה להביא מבול לעולם, עתה הוא עצמו הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ, כי ה' צבאות שמו המושל על כל הצבאות ויסדר אותם כרצונו, וכמו שהם הפכו סדר ההנהגה כן יהפוך סדר הנהגת העולם לכלותם מעל פני האדמה: