שִׁמְעוּ־זֹ֕את הַשֹּׁאֲפִ֖ים אֶבְי֑וֹן וְלַשְׁבִּ֖ית (ענוי) [עֲנִיֵּי־]אָֽרֶץ׃

שְׁמָעוּ דָא דְשָׁיְטִין כְּעַפְרָא דְאַרְעָא רֵישׁ מִסְכְּנַיָא וּמְדַמָן לְבַטְלָא מִלֵי חֲשִׁיכַיָא מִן אַרְעָא:

שמעו, השואפים - כמו: שאפני אנוש, שאפה רוח.

ולשבית - להשבית, כמו: לשמיד ונפתח הלמ"ד, להורות על הה"א וטעם להשבית להכריתם.

השואפים אביון. אתם הבולעים את האביון ועוסקים להשבית מן העולם עניי ארץ:

השואפים. ענין בליעה וההמשכה אל הפה כמו שאפני אנוש (תהלים נ״ו):

ולשבית. כמו ולהשבית וכן ללכת לגיד (מ״ב ט׳) ומשפטו להגיד ולהשבית הוא ענין בטול ומניעה כמו שבת נוגש (ישעיה י״ד):

שמעו נא זאת, חוזר למה שהתחיל שאמר על שלשה פשעי ישראל וכו' על מכרם בכסף צדיק שנחתם גז"ד בעבור שעשקו עניים ואביונים, אמר שישמעו זאת השואפים ומתאוים לבלוע את האביון, ולשבית עניי ארץ שהם משתדלים שהעניים ישבתו ממלאכתם שישמרו שנת השבת והשמטה כמו שיבאר: