לְגָ֕ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃

הפסוק מזכיר את נשיא שבט גד, אליסף בן דעואל. לפי פשט הכתוב זהו שם מנהיג השבט בעת המניין, אחד משנים עשר הנשיאים שעמדו עם משה ואהרן. שבט גד נזכר בין בני השפחות משום שהוא בכור שפחת לאה, ועל כן מקומו ברשימה לאחר דן ואשר. התורה ממשיכה בתיעוד המסודר של ראשי השבטים, ומזכירה לכל אחד את שם הנשיא ואת שם אביו. אין בפסוק זה פרשנות נוספת מעבר למסירת השם, והוא חלק מן הרשימה השלמה של מנהיגי העם שנבחרו לייצג את שבטיהם ולעמוד בראש בתי אבותיהם במלאכת המפקד.