לִבְנֵ֣י גָ֔ד תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃

הפסוק פותח את מניין שבט גד: תולדותם לפי משפחותם ובתי אבותם, במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה, כל יוצא צבא. חזקוני מסביר שהכתוב מונה את שבט גד שלישי לאחר ראובן, משום שהוא בכור לשפחת אמו זלפה, ועל כן מקומו סמוך לראובן ושמעון בני לאה. לפי פשט הכתוב זו ההקדמה הקבועה המתארת את אופן המניין של השבט, לפי הייחוס המשפחתי ובית האב ולפי השמות, מגיל עשרים ומעלה. התורה שומרת על סדר מכובד בין השבטים, המשלב את מעלת האם ואת מקום השבט במחנה, וממשיכה בתיעוד המסודר של מפקד כל שבט ושבט.