פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה אֶפְרָ֑יִם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ {פ}

הפסוק מוסר את מספר פקודי שבט אפרים: ארבעים אלף וחמש מאות. זהו סיכום המניין של שבט אפרים, הזכרים מבן עשרים שנה ומעלה היוצאים לצבא. לפי פשט הכתוב זהו תיעוד מדויק של מספר הלוחמים בשבט אפרים, הנמסר לאחר ההקדמה המתארת את אופן המניין. התורה ממשיכה למסור את התוצאות שבט אחר שבט בלשון ברורה, כדי לשקף את גודלו של כל שבט ואת חלקו בצבא ישראל. אין בפסוק פרשנות נוספת מעבר למסירת המספר המדויק, והוא חלק ממערך התוצאות המסכם את המפקד של כל שבט בנפרד, כאן שבט אפרים בן יוסף לפי מניינו הכולל.