פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ {פ}

הפסוק מוסר את מספר פקודי שבט אשר: אחד וארבעים אלף וחמש מאות. זהו סיכום המניין של שבט אשר, הזכרים מבן עשרים שנה ומעלה היוצאים לצבא. לפי פשט הכתוב זהו תיעוד מדויק של מספר הלוחמים בשבט אשר, הנמסר לאחר ההקדמה הקבועה המתארת את אופן המניין. התורה ממשיכה למסור את התוצאות שבט אחר שבט בלשון ברורה, כדי לשקף את גודלו של כל שבט ואת חלקו בצבא ישראל. אין בפסוק פרשנות נוספת מעבר למסירת המספר המדויק, והוא חלק ממערך התוצאות המסכם את המפקד של כל שבט בנפרד לפי מניינו הכולל של אנשי הצבא.