ויהי בשנה השנית בחודש השני בעשרים בחודש, נעלה הענן מעל משכן העדות. רש״י מחשב שנמצא ששנים עשר חודש חסר עשרה ימים עשו ישראל בחורב, שהרי בראש חודש סיון חנו שם ולא נסעו עד עשרים באייר לשנה הבאה. אבן עזרא מבאר ש״בעשרים בחדש״ הוא היום שהיה תחילת נסוע הדגלים, ושעמדו בסיני קרוב לשנה. הפסוק מציין את המועד המדויק שבו החל המסע הגדול מהר סיני: עשרים באייר בשנה השנייה. הסתלקות הענן מעל המשכן היתה האות לתחילת המסע. לאחר כמעט שנה של חנייה בסיני, שבה קיבלו ישראל את התורה, הוקם המשכן ונמסרו מצוות רבות, הגיע הזמן לצאת לדרך אל ארץ ישראל, והענן הורה על תחילת התנועה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור