וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י אָשֵׁ֑ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עׇכְרָֽן׃

ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן. אונקלוס מתרגם את הכתוב כפשוטו: ועל צבא שבט בני אשר פגעיאל בר עכרן. לפי הפשט, הפסוק ממשיך את פירוט דגל דן, מחנה המאסף החונה בצפון, וכולל את שבט אשר. נשיא אשר היה פגעיאל בן עכרן. הפסוק הוא חלק מרשימת סדר המסע, המפרטת את השבטים ונשיאיהם. שבט אשר נסע כחלק ממחנה הצפון, יחד עם דן ונפתלי, בסוף השיירה. הפירוט המדוקדק של כל שבט ונשיאו מדגיש את הסדר המופתי בתנועת ישראל: כל שבט ידע את מקומו בשיירה ואת מנהיגו, וכך התקדם העם באופן מאורגן ומסודר, כל דגל כיחידה שלמה תחת נשיאיה. מחנה דן, ובו אשר, סגר את השיירה מאחור כמאסף.