וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר וַיִּשְׁמַ֖ע יְהֹוָֽה׃

הרק אך. עִמּוֹ לְבַדּוֹ דִּבֶּר ה':

הלא גם בנו. וְלֹא פֵרַשְׁנוּ מִדֶּרֶךְ אֶרֶץ (ספרי):

וַאֲמָרוּ הַלְחוֹד בְּרַם בְּמשֶׁה מַלִיל יְיָ הֲלָא אַף עִמָנָא מַלִיל וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ

ויאמרו הרק אך במשה. הביאה ראיה כי לא עשה זה לקדושת השם כי הם היו נביאים ואין המשכב אסור להם:

הרק אך. והאחד יספיק רק הוא דרך צחות כמו המבלי אין קברים:

וישמע ה'. ואם דברו בסתר:

ויאמרו הרק אך במשה - כלומר: עוד זאת אמרו על משה במה יכול להתפאר עלינו הלא גם בנו - דבר לישראל.

בנו - על ידינו.

ויאמרו הרק אך במשה דבר אין מעוט אחר מעוט אלא לרבות והרבוי הלא גם בנו דבר קודם שנדבר עם משה, כיצד במרים כמו שדרשו רז״‎ל שנתנבאה בעוד שהיתה אחות אהרן ולא אחות משה, ובאהרן הנגלה נגליתי.

וישמע ה'. אעפ״‎י שדברו בסתר תבע עלבונו.

הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה. רַזַ״ל אָמְרוּ (בראשית רבה א,יד) אַכִּין וְרַקִּין מִעוּטִין, וְכָאן נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר בָּזֶה שֶׁמַּעֲשֵׂה מֹשֶׁה יִרְשׁוֹם הַפְּגָם בָּהֶם גַּם בַּאֲבוֹת הָעוֹלָם אֲשֶׁר דִּבֵּר עִמָּהֶם ה׳, וְכֵן הוּא בַּמִּדְרָשׁ (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: וַהֲלֹא גַּם עִם הָאָבוֹת דִּבֵּר, עַד כָּאן. וְעוֹד אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לִרְמוֹז שְׁנֵי מִעוּטִים שֶׁהָיוּ בִּנְבוּאַת מֹשֶׁה, א׳ שֶׁלֹּא נִתְנַבֵּא עַד שֶׁהָיָה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה דִּכְתִיב (שמות ז:ז) ״וּמֹשֶׁה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה... בְּדַבְּרָם אֶל פַּרְעֹה״ וּבְאוֹתוֹ זְמַן הוּא שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו ה׳, וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם נִתְנַבְּאוּ בְּנֵי שָׁלֹשׁ וְחָמֵשׁ קוֹדֶם שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה, וּמִעוּט שֵׁנִי שֶׁבַּיּוֹם שֶׁנִּתְנַבָּא נִצְטָרַע, דִּכְתִיב (שם ד׳): ״וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת: וְגוֹ׳ מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵּן לָהֶם, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״הֲרַק אַךְ״.

וַיִּשְׁמַע ה׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר וַיִּשְׁמַע ה׳, לוֹמַר שֶׁלֹּא שָׁמַע אֶלָּא ה׳, הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁלֹּא דִּבְּרוּ בִּפְנֵי בְּרִיָּה. עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁמֵּהֶם שָׁמַע וְלֹא מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא קָבַל לִפְנֵי ה׳ כְּדֶרֶךְ הַנֶּעֱלָבִין מִזּוּלָתָם.