בְּמִדְבַּר י״ב · ח׳

פֶּ֣ה אֶל־פֶּ֞ה אֲדַבֶּר־בּ֗וֹ וּמַרְאֶה֙ וְלֹ֣א בְחִידֹ֔ת וּתְמֻנַ֥ת יְהֹוָ֖ה יַבִּ֑יט וּמַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖ר בְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה׃

במילים פשוטות

פה אל פה אדבר בו, ומראה ולא בחידות, ותמונת ה׳ יביט, ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה. רש״י מבאר ש״פה אל פה״ פירושו שאמר לו לפרוש מן האישה, ו״מראה״ הוא מראה דיבור שה׳ מפרש לו בו במה מדבר בלא חידה. אבן עזרא מבאר ש״פה אל פה״ פירושו בלא אמצעי. הכתוב מסיים את תיאור מעלת נבואת משה - דיבור ישיר וברור, בלא חלום ובלא חידה - ומוכיח את מרים ואהרן על שלא יראו לדבר בגנותו של מי שזכה למדרגה נבואית כה גבוהה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

פה אל פה. אָמַרְתִּי לוֹ לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה (שם), וְהֵיכָן אָמַרְתִּי לוֹ? בְּסִינַי - "לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי" (דברים ה'):

ומראה ולא בחדת. מַרְאֶה זֶה מַרְאֵה דִבּוּר, שֶׁאֲנִי מְפָרֵשׁ לוֹ דִּבּוּרִי בְּמַרְאִית פָּנִים שֶׁבּוֹ, וְאֵינִי סוֹתְמוֹ לוֹ בְחִידוֹת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר לִיחֶזְקֵאל (יחזקאל י"ז), "חוּד חִידָה" וְגוֹ'; יָכוֹל מַרְאֵה שְׁכִינָה? תַּ"ל (שמות ל"ג), "לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי" (ספרי):

ותמנת ה' יביט. זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל"ג), "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי" (ספרי):

בעבדי במשה. אֵינוֹ אוֹמֵר בְּעַבְדִּי מֹשֶׁה, אֶלָּא בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה - בְּעַבְדִּי אַעַ"פִּ שֶׁאֵינוֹ מֹשֶׁה, בְּמֹשֶׁה אֲפִלּוּ אֵינוֹ עַבְדִּי כְּדַאי הֱיִיתֶם לִירוֹא מִפָּנָיו, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא עַבְדִּי, וְעֶבֶד מֶלֶךְ מֶלֶךְ, וְהָיָה לָכֶם לוֹמַר אֵין הַמֶּלֶךְ אוֹהֲבוֹ חִנָּם, וְאִם תֹּאמְרוּ אֵינִי מַכִּיר בְּמַעֲשָׂיו - זוֹ קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה (שם):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

מַמְלַל עִם מַמְלַל מַלֶלְנָא עִמֵהּ בְּחֵזוּ וְלָא בְחִדְוָן וּדְמוּת יְקָרָא דַיְיָ מִסְתַּכַּל וּמָא דֵין לָא דְחֶלְתּוּן לְמַלָלָא בְּעַבְדִי בְמשֶׁה

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

פה אל פה אדבר בו. הטעם בלא אמצעי:

במראה ולא בחידות. הטעם שאראה לו הדבור כאשר הוא כצורת המשכן:

ולא בחידת. כמו הנשר הגדול:

ותמונת ה' יביט. כטעם הראני נא את כבודך או שהוא בהקיץ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ותמנת ה׳‎ יביט מראה אחורים כדכתיב וראית את אחורי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וּמַדּוּעַ יְרֵאתֶם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, חוֹזֵר ה׳ וְטוֹעֵן שֶׁהָיָה לָהֶם לְשַׁעֵר בְּדַעְתָּם כִּי הוּא עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי ה׳, וְאִם הָיָה עוֹשֶׂה עָוֶל לֹא הָיָה ה׳ מַסְכִּים עַל יָדוֹ, אֱמוֹר מֵעַתָּה בַּה׳ דִּבַּרְתֶּם שֶׁהִסְכִּים עַל יָדוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ מַדּוּעַ וְגוֹ׳ בְּעַבְדִּי. וְאָמְרוֹ בְמֹשֶׁה פֵּרוּשׁ, אָדָם שֶׁהוּא מֻבְחָן לְגָדוֹל בְּעֵינֵי ה׳ תַּחְשְׁדוּהוּ בְּדָבָר מְגֻנֶּה. וְאֶפְשָׁר שֶׁרָמַז עוֹד לָהֶם בְּאָמְרוֹ בְמֹשֶׁה עַל שֶׁדִּבְּרוּ בְּפָנָיו וְהִכְלִימוּהוּ בְּדִבְרֵיהֶם כְּמַאֲמַר רַזַ״ל שֶׁכָּתַבְתִּי (במדבר יב:א).

מקור: ספריא · נחלת הכלל