בְּמִדְבַּר י״ג · י״א

לְמַטֵּ֥ה יוֹסֵ֖ף לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה גַּדִּ֖י בֶּן־סוּסִֽי׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק מונה את נציג שבט יוסף לשבט מנשה: גדי בן סוסי. חזקוני מבאר שאף על פי שבמקומות אחרים נקרא יוסף על שם אפרים, כאן כללו הכתוב תחת שבט מנשה, לפי ששניהם הוציאו דיבה: יוסף הוציא דיבת אחיו, ונשיא מנשה הוציא דיבת הארץ. מטעם זה גם בפרשת מסעי ובספר יהושע חוזר יוסף להיקרא על שם מנשה, כיוון ששם מדובר בחלוקת הארץ. כך שמו של השבט משתנה לפי ההקשר. הפסוק ממשיך את רשימת המרגלים ומדגיש את זהותו של נציג מנשה במשלחת.
מבוסס על חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

לְשִׁבְטָא דְיוֹסֵף לְשִׁבְטָא דִמְנַשֶׁה גַדִי בַּר סוּסִי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

למטה יוסף למטה מנשה אעפ״‎י שבמקומות אחרים נקרא יוסף על שם אפרים כאן כללו על שבט מנשה לפי ששניהם הוציאו דבה, יוסף על אחיו ונשיא מנשה על הארץ, ומהאי טעמא בפרשת מסעי ובספר יהושע נקרא עוד יוסף על שבט מנשה משום דשם משתעי בחלוקת הארץ ועל הארץ היתה הדבה ולפי שנשיא אפרים לא הוציא דבה הפרידם כאן זה מזה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל