לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃

הפסוק מונה את נציג שבט יהודה: כלב בן יפנה. חזקוני מבאר שכלב בן יפנה הוא כלב בן חצרון המוכר ממקומות אחרים, ונקרא שמו ״יפנה״ על שם שפנה מעצת המרגלים - כלומר הסתלק וסר מן העצה הרעה שלהם. כך הרמז טמון כבר בשמו של המרגל שיישאר נאמן. יתר הפסוק הוא כפשוטו, פירוט שם השליח ושבטו. הזכרת כלב כאן, בראש שבט יהודה, מכינה את הקורא לתפקידו המרכזי בהמשך הפרשה, כאשר יהיה מן המעטים שיצדדו בכניסה לארץ ויסכנו את עצמם כדי להשקיט את העם.