וַתִּשָּׂא֙ כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת־קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא׃

כל העדה. סַנְהֶדְרָאוֹת (תנחומא יב):

וַאֲרֵימַת כָּל כְּנִשְׁתָּא וִיהָבוּ יָת קָלְהוֹן וּבְכוֹ עַמָא בְּלֵילְיָא הַהוּא

את קולם. פעול למלת ותשא גם ויתנו:

וְטַעַם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא - כִּי לְעֵת עֶרֶב בָּאוּ הַמְרַגְּלִים בְּאָהֳלֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה, וּבַבֹּקֶר הִשְׁכִּימוּ וַיִּלּוֹנוּ כֻּלָּם עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. וְכָךְ אָמַר מֹשֶׁה: ״וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם״ (דברים א כז), כִּי בְּאָהֳלֵיהֶם הָיוּ אוֹמְרִים דִּבְרֵי נִרְגָּן. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (תענית כט): הֵם בָּכוּ בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם וַאֲנִי אֶקְבַּע לָהֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת. וְלֹא יָדַעְתִּי מֵאֵיזֶה רֶמֶז שֶׁבַּפָּרָשָׁה הוֹצִיאוּ זֶה, אֲבָל מִקְרָא מָלֵא הוּא (תהלים קו כד-כז): ״וַיִּמְאֲסוּ בְאֶרֶץ חֶמְדָּה וְלֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ. וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה'. וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת״. אוּלַי יִדָּרֵשׁ זֶה מִפָּסוּק (לא): ״וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה״, יֹאמַר: וְטַפְּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה בְּבֹא עֵת פְּקֻדָּתָם, כִּי אֲנִי פּוֹקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל בָּנִים, וְהֵבֵאתִי אוֹתָם עַתָּה שֶׁיֵּדְעוּ אֶת הָאָרֶץ יְדִיעָה בִּלְבַד, אֲבָל לֹא שֶׁיִּירְשׁוּ אוֹתָהּ לְדוֹרוֹת. וְהַכָּתוּב יִרְמֹז בְּכַיּוֹצֵא בָזֶה וְלֹא יִרְצֶה לִגְזֹר רָעָה רַק בְּעִנְיַן תּוֹכַחַת עַל תְּנַאי.

וַתִּשָּׂא וְגוֹ׳ וַיִּבְכּוּ הָעָם. אָמְרוֹ הָעָם, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁזָּכַר הַנּוֹשְׂאִים קוֹלָם, לוֹמַר כִּי לֹא כָּל הָעֵדָה בָּכוּ בַּלַּיְלָה הַהוּא אֶלָּא חֵלֶק מֵהֶם, הֲגַם שֶׁבִּכְלָלוּת כֻּלָּם נָשְׂאוּ קוֹלָם לְדִבְרֵי הַמְּרַגְּלִים אֲשֶׁר הִפְלִיאוּ לְהַפְחִיד.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לה.; תענית כט.) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם, אֲנִי אֶקְבַּע לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת, עַד כָּאן. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁהָיְתָה אָז, וְזֶה גָּרַם לָעָם בְּכִיָּה בַּלַּיְלָה הַהוּא לְדוֹרוֹת, וְאִם אָמַר הַכָּתוּב ״וַיִּבְכּוּ בַּלַּיְלָה״ הָיוּ חוֹזְרִים הַדְּבָרִים לָעֵדָה הַנִּזְכֶּרֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים.