בְּמִדְבַּר י״ד · כ׳

וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃

במילים פשוטות

ה׳ נענה לתפילת משה ואומר: סלחתי כדברך. רש״י מבאר ש״כדברך״ עניינו בשביל מה שאמרת ״פן יאמרו מבלתי יכולת ה׳״ - כלומר הסליחה באה כדי למנוע את חילול השם שעליו התפלל משה. רשב״ם מבאר ש״סלחתי״ פירושו סולח אני עכשיו, ו״כדברך״ עניינו שלא אכה אותם בדבר בפעם אחת, אלא אאריך להם עד ארבעים שנה. כך הפסוק מבשר על קבלת התפילה החלקית: ה׳ סולח במובן שלא ישמיד את העם מיד, אך כפי שיתברר בהמשך, העונש על חטא המרגלים יבוא בצורת נדודים במדבר במשך ארבעים שנה.
מבוסס על רש״י, רשב״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כדברך. בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ "פֶּן יֹאמְרוּ מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה'":

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר יְיָ שְׁבָקִית כְּפִתְגָמָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

סלחתי - סולח אני עכשיו. כמו: נתתי כסף השדה.

כדברך - שלא אכנו בדבר בפעם אחת, אלא אאריך להם עד ארבעים שנה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

סלחתי פעם אחת במעשה העגל ויתרתי להם אבל עכשיו לא אסלח להם אבל אפרע מהם. ד״‎א סלחתי סולח אני כמו ונתתי כסף הרימותי את ידי.

כדברך כמו שאמרת שיש עלי לעשות ולא אפיל דבר אמרת ארך אפיים הריני מאריך אפי עמהם ולא אכלם עתה.

כדברך חסר יו״‎ד. אמרת נושא עון הריני תולה על עונם. אמרת ונקה לא ינקה ודאי אין אני מנקה להם כמו שנא׳‎ ואולם חי אני וימלא כבוד ה׳‎ וגו׳‎ כבודי יעמוד במקומו שלא יאמרו מבלתי יכולת ה', כי אביא את בניהם לארץ. אמרת פוקד עון אבות על בנים כן אעשה ואניע את בניהם במדבר ארבעים שנה עם אביהם ונשאו הבנים את עון אביהם שלא יכנסו הבנים מיד לארץ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיֹּאמֶר ה׳ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. פֵּרוּשׁ, לֹא סָלַחְתִּי עַל הֶעָוֹן בְּהֶחְלֵט, אֶלָּא כִּדְבָרֶיךָ שֶׁלֹּא אֶהֶרְגֵם כְּאַחַת, מֵהַטְּעָמִים שֶׁרָשַׁם בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת וְגוֹ׳, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים יַעֲשֶׂה בָּהֶם מִשְׁפָּט בַּאֲרִיכוּת אַפַּיִם, וְהוּא מַאֲמָר הַסָּמוּךְ כָּל הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳ אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ חַי אָנִי פֵּרוּשׁ נִשְׁבַּע בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ כִּבְיָכוֹל, גַּם נִשְׁבַּע וְאָמַר ״וְיִמָּלֵא כְבוֹד״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כֵּן יִמָּלֵא כְבוֹד ה׳ אֶת הָאָרֶץ עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה זֶה, וְהוּא גַּם כֵּן שְׁבוּעָה עַל הַדָּבָר.

עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ - פֵּרוּשׁ, לְצַד דְּבָרֶיךָ שֶׁחִלִּיתָ פָּנַי, וּלְצַד שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה מֵחוּשׁ מַאֲמַר הַגּוֹיִם ״מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה׳״ וְגוֹ׳, וּפֵרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹ שְׁנֵי דְּרָכִים: הָאֶחָד - כִּי אֵין אֱלֹהִים חָס וְשָׁלוֹם עוֹד, וְהַשֵּׁנִי - שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ נֶגֶד יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, לָזֶה אָמַר וְאוּלָם חַי אָנִי - פֵּרוּשׁ, כְּנֶגֶד מַה שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁאֵין בַּנִּמְצָא הַמַּצִּיל חָס וְשָׁלוֹם וְאָמַר ״חַי אָנִי״, וּכְנֶגֶד מַה שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ חָס וְשָׁלוֹם לַעֲמֹד בִּפְנֵי יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אָמַר וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה׳ אֶת כָּל הָאָרֶץ - פֵּרוּשׁ, בַּמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַפְלִיא לְבַסּוֹף בְּאֶחָד וּשְׁלֹשִׁים מְלָכִים, הֲגַם שֶׁיַּעֲשֶׂה זֶה לְזַרְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. וְהַכַּוָּנָה בַּדְּבָרִים אֵלּוּ לוֹמַר שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶלָּא לִכְבוֹד מֹשֶׁה שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה וְלֹא לְמֵחוּשׁ מַאֲמַר הַגּוֹיִם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל