בְּמִדְבַּר י״ד · ל״ב

וּפִגְרֵיכֶ֖ם אַתֶּ֑ם יִפְּל֖וּ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּֽה׃

במילים פשוטות

ה׳ חוזר ומדגיש: ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה. רש״י מבאר על פי התרגום שלפי שדיבר על הבנים להכניסם לארץ, ורצה לומר ״ואתם תמותו״, נופל כאן לשון ״אתם״ - כלומר ההדגשה ״אתם״ באה להעמיד את גורל הדור מול גורל הבנים. אבן עזרא מבאר בקצרה ש״ופגריכם״ עניינו שהם אתם. כך הפסוק מחדד את הניגוד: בעוד הבנים ייכנסו לארץ, גופות הדור הנוכחי יפלו במדבר. המילה ״אתם״ מודגשת כדי להבליט שדווקא המתלוננים עצמם, ולא בניהם, הם שיישאו את העונש וימותו במדבר בלא לזכות לראות את הארץ שמאסו בה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ופגריכם אתם. כְּתַרְגּוּמוֹ, לְפִי שֶׁדִּבֵּר עַל הַבָּנִים לְהַכְנִיסָם לָאָרֶץ וּבִקֵּשׁ לוֹמַר וְאַתֶּם תָּמוּתוּ, נוֹפֵל לָשׁוֹן זֶה כָּאן לוֹמַר "אתם":

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּפִגְרֵיכוֹן דִי לְכוֹן יִפְּלוּן בְּמַדְבְּרָא הָדֵין

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ופגריכם. שהם אתם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ופגריכם אתם סרסהו ואתם פגריכם והוא שפירש״‎י כתרגום ופגריכון דלכון ופגריכם שלכם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר ״בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם״. וְאֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא יַכְנִיסוּ בְּנֵיהֶם עַצְמוֹתָם לָאָרֶץ כְּמוֹ שֶׁהֶעֱלוּ עַצְמוֹת יוֹסֵף וְעַצְמוֹת הַשְּׁבָטִים לָאָרֶץ, אֶלָּא יִפְּלוּ בַּמִּדְבָּר.

עוֹד נִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר, שֶׁמִּלְּבַד שֶׁיִּפְּלוּ פִּגְרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּפְּלוּ פְּגָרִים מֵתִים, אָמַר עוֹד שֶׁהַגּוּפוֹת גַּם כֵּן תִּהְיֶה לָהֶם נְפִילָה בַּמִּדְבָּר, שֶׁיִּהְיוּ בְּיַד ס״מ שַׂר הַמִּדְבָּר, שֶׁאֵין לְךָ נְפִילָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי מַדָּע. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם יִפְּלוּ״, שֶׁאַחַר שֶׁקְּרָאָם פְּגָרִים אָמַר יִפְּלוּ, וְאִם עַל הַמִּיתָה הוּא אוֹמֵר הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים הַנְּפִילָה שֶׁהִיא הַסּוֹבֶבֶת בָּהֶם שֵׁם הַפֶּגֶר, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם״, אֶלָּא וַדַּאי עַל הַשְׁפָּלַת וּנְפִילַת הַגּוּפוֹת אַחַר מִיתָה הוּא אוֹמֵר. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אַתֶּם, שֶׁלֹּא יָבִינוּ מַאֲמַר ״פִּגְרֵיכֶם״ שֶׁבָּא לוֹמַר עַל בְּנֵי בְנֵיהֶם, שֶׁגַּם עֲלֵיהֶם יֹאמַר בְּכִנּוּי, כִּי הַבֵּן חֵלֶק מֵאָבִיו, לָזֶה אָמַר ״אַתֶּם״.

וְחַכְמֵי קַאשְׂטִילְיָה הַמְּגֹרָשִׁים שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמָם שֶׁפֵּרְשׁוּ שֶׁחוֹזֵר עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁגָּזַר ה׳ עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר, וְלָזֶה אָמַר תֵּיבַת אַתֶּם לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁעִמָּהֶם הוּא מְדַבֵּר, וְנָתַן ה׳ טַעַם לִדְבָרָיו בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״אִם לֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה לְכָל הָעֵדָה וְגוֹ׳ יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,יג) בְּפָסוּק ״וַיֵּתֶא רָאשֵׁי עָם״ שֶׁטַּעַם שֶׁנִּקְבַּר מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְהָבִיא דּוֹר הַמִּדְבָּר לָעוֹלָם הַבָּא, וְלָזֶה אִם לֹא הָיוּ מֵתִים מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר לֹא הָיוּ חַיִּים דּוֹר הַמִּדְבָּר. וְזֶה דֶּרֶךְ רֶמֶז, כִּי וַדַּאי שֶׁלֹּא יֹאמַר פֶּגֶר עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁגּוּפָן זַךְ כְּמַלְאָכִים, גַּם לֹא יֹאמַר לְשׁוֹן נְפִילָה עַל שְׁנֵי מְאוֹרֵי עוֹלָם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל