בְּמִדְבַּר י״ד · ה׳

וַיִּפֹּ֥ל מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן עַל־פְּנֵיהֶ֑ם לִפְנֵ֕י כׇּל־קְהַ֥ל עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

משה ואהרן נופלים על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל. אבן עזרא מבאר ש״ויפול משה״ נעשה ברצונו, כלומר בבחירה מכוונת ולא מתוך אילוץ. הרמב״ן מבאר את טעם הנפילה: משה ואהרן ראו שהעם נועצים לעשות ראש ולשוב מיד למצרים, וקמו הצדיקים והשתחוו אפיים ארצה כדי לומר לעם, אל נא אחים תריעו, ולבקש מהם לחזור בהם. כך הנפילה על הפנים אינה רק ביטוי של תפילה או ייאוש, אלא מחווה של תחנונים והשתדלות לפני העם, ניסיון נואש של המנהיגים לעצור את גל המרד לפני שיביא אסון.
מבוסס על אבן עזרא, רמב״ן · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְפַל משֶׁה וְאַהֲרֹן עַל אַפֵּיהוֹן קֳדָם כָּל קְהַל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויפל משה. ברצונו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְטַעַם וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם - שֶׁרָאוּ שֶׁהָיוּ הָעָם נוֹעָצִים לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ וְלָשׁוּב מִיָּד, וְקָמוּ הַצַּדִּיקִים וְהִשְׁתַּחֲווּ לְאַפָּם אַרְצָה לֵאמֹר לָהֶם, אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ, וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לָכֶם לְפוּקָה. עַל כֵּן אָמַר לִפְנֵי כָּל קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי לָהֶם הִשְׁתַּחֲווּ עַל אַפַּיִם. וְכֵן ״וַיִּפֹּל לְאַפָּיו אַרְצָה וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים״ (שמואל א כ, מא). וְטַעַם לִפְנֵי כְּמוֹ לָהֶם, וְכֵן ״וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו״ (בראשית נ, יח), וְרַבִּים זוּלָתוֹ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל