וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

הפסוק פותח פרשה חדשה: וידבר ה׳ אל משה לאמר. זהו פסוק פתיחה קצר המקדים את מצוות הנסכים והמנחות הבאות בהמשך. על פי הפשט, הפסוק מציין את מקור הציווי מאת ה׳ אל משה, ומהווה מעבר מסיפור המרגלים והמעפילים אל סדרת מצוות הנוגעות לעבודת הקרבנות בארץ. תרגום אונקלוס מוסר את הפסוק כלשונו בארמית. סמיכות פרשת הנסכים לפרשת המרגלים תתבאר בפסוק הבא בדברי המפרשים, אך כבר בפתיחה זו ניכר המעבר מן האירועים הדרמטיים של המרד והעונש אל מסגרת של מצוות מסודרות הצופות פני העתיד, את הכניסה לארץ.