לָכֵ֗ן אַתָּה֙ וְכׇל־עֲדָ֣תְךָ֔ הַנֹּעָדִ֖ים עַל־יְהֹוָ֑ה וְאַהֲרֹ֣ן מַה־ה֔וּא כִּ֥י (תלונו) [תַלִּ֖ינוּ] עָלָֽיו׃

לכן. בִּשְׁבִיל כָּךְ אתה וכל עדתך הנעדים אִתְּךָ עַל ה', כִּי בְשְׁלִיחוּתוֹ עָשִׂיתִי לָתֵת כְּהֻנָּה לְאַהֲרֹן, וְלֹא לָנוּ הוּא הַמַּחֲלֹקֶת הַזֶּה (שם):

בְּכֵן אַתְּ וְכָל כְּנִשְׁתָּךְ דְאִזְדַמַנְתּוּן עַל יְיָ וְאַהֲרֹן מַה הוּא אֲרֵי אִתְרַעַמְתּוּן עֲלוֹהִי

לכן. על כן קשרתם אתה וכל עדתך שאתם נועדים על השם והטעם כמו ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו שעשו וועד להריב עם השם וכן בהצותם על ה' וי"א כי ה"א הנועדים נוסף:

מה הוא. מה פשעו מה הוא עושה:

לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ - לָכֵן, בִּשְׁבִיל כָּךְ, אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנּוֹעָדִים עַל ה', כִּי בִּשְׁלִיחוּתוֹ עָשִׂיתִי לָתֵת כְּהוּנָּה לְאַהֲרֹן, וְלֹא לָנוּ הַמַּחְלֹקֶת הַזֶּה - לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר ט״ז:י״א). וְאִם כֵּן יֹאמַר: אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ אַתֶּם הַנּוֹעָדִים עַל ה', לֹא עַל אַהֲרֹן. וְר״א אָמַר (אבן עזרא על במדבר ט״ז:י״א) כִּי ה״א הַנּוֹעָדִים נוֹסָף. וְיִתָּכֵן שֶׁיֹּאמַר: לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנּוֹעָדִים עַל ה' - כִּי לֹא עַל אַהֲרֹן הָיוּ - לִפְנֵי הַשֵּׁם עִם אַהֲרֹן מָחָר, וּמִקְרָא קָצָר הוּא בַּתְּנָאִים אֲשֶׁר הִזְכִּיר. וְעִנְיַן הַכָּתוּב כִּי מִתְּחִלָּה דִּבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר: ״בֹּקֶר וְיוֹדַע ה'" וְגוֹ', וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְדַבֵּר עִם קֹרַח: ״רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי״, וְאָמַר לְקֹרַח לְבַדּוֹ: ״שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי״. וּלְכָךְ חָזַר וְאָמַר: ״אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנּוֹעָדִים עַל ה'״, כִּי אֵין עָלָיו לְבַדּוֹ הָעֹנֶשׁ, רַק עַל כָּל עֲדָתוֹ, כִּי כֻלָּם נוֹעָדִים עַל ה':

לכן אתה וכל עדתך - הם אותם - הנועדים על ה'.

לכן שבקשתם גם כהונה,

הנעדים על ה' ליום נועד למחר לראות ההבחנה.

כי תלונו כתיב תלינו קרי.

לָכֵן אַתָּה וְכָל וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לָכֵן הוּא שְׁבוּעָה, וְהַשְּׁבוּעָה הִיא שֶׁנּוֹעָדִים עַל ה׳, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַדָּבָר: אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנּוֹעָדִים בִּשְׁבוּעָה שֶׁעַל ה׳ אַתֶּם נוֹעָדִים לִסְתּוֹר דְּבָרָיו, וְאָמַר כֵּן אוּלַי יֵרָתְעוּ וְיִרְעֲדוּ מִלְּהַחְזִיק בַּמַּחְלוֹקֶת.