בְּמִדְבַּר ט״ז · ל״ה

וְאֵ֥שׁ יָצְאָ֖ה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וַתֹּ֗אכַל אֵ֣ת הַחֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ מַקְרִיבֵ֖י הַקְּטֹֽרֶת׃ {ס}

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

התורה חותמת: ואש יצאה מאת ה׳ ותאכל את החמישים ומאתיים איש מקריבי הקטורת. אבן עזרא מבאר שיש מחלוקת בין המפרשים אם קורח מן הנבלעים היה או מן הנשרפים, ומביא שחז״ל אמרו שנשרף ונבלע; ולפי דעתו לא נבקע אלא מקום דתן ואבירם, וקורח היה עומד עם מחתתו עם אהרן ונשרף. כך הפסוק מתאר את העונש השני: אש אלוקית יצאה ואכלה את מאתיים וחמישים מקריבי הקטורת. בעוד דתן ואבירם נבלעו באדמה, מאתיים וחמישים המקריבים נשרפו באש שיצאה מלפני ה׳. שני העונשים המקבילים - הבליעה והשריפה - השלימו את הכרעת המרד, וכל המורדים על סוגיהם נענשו. המבחן במחתות הוכיח סופית שרק אהרן נבחר לעבודת הקטורת, וכל המתיימרים לכהן שלא כדין נשרפו.
מבוסס על אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאֶשָׁתָא נְפָקַת מִן קֳדָם יְיָ וַאֲכָלַת יָת מָאתָן וְחַמְשִׁין גַבְרָא מְקַרְבֵי קְטוֹרֶת בּוּסְמַיָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ה"א החמשים מושכת עצמה ואחרת עמה. י"א כי קרח מהנבלעים היה והראיה ותבלע אותם ואת קרח וי"א כי נשרף היה והעד ואת קרח במות העדה באכול האש וחז"ל אמרו כי נשרף ונבלע ולפי דעתי שלא נבקע רק מקום דתן ואבירם כי לא נזכר וקרח היה עומד עם מחתתו עם אהרן ועם נשיאי העדה מקריבי הקטרה ופירוש הפסוק ואת קרח איננה דבק עם ותבלע אותם רק עם במות העדה ואם יטעון טוען ויאמר למה לא הזכיר קרח עם השרופים התשובה כי אחר שהזכיר הכתוב שנשרפה עדתו שבאה לעזרה אין צורך להזכיר קרח כי מקל וחומר יודע הדבר וכמוהו מרכבות פרעה וחילו ולא הזכיר בשירה פרעה שטבע ובאמת טבע כי כן כתוב ונער פרעה וחילו והעד הנאמן כי קרח היה מהשרופים ולא יהיה כקרח וכעדתו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל