הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם. אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא מִלִּבָּם לְבַל יִדְאֲגוּ עַל הֱיוֹת הַדָּבָר בְּסִבָּתָם. גַּם לְבַל יַחְשֹׁב אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל כִּי הֵם הָיוּ לָהֶם סִבָּה, לָזֶה אָמַר הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשׁוֹתָם פֵּרוּשׁ, שֶׁהֵם חִבְּלוּ בְּעַצְמָן וְחִסְּרוּ נַפְשָׁם וְלֹא הָיָה לָהֶם סִבָּה מִזּוּלָתָם. וְאַף עַל פִּי כֵן מָצִינוּ שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ יִשְׂרָאֵל בְּכַוָּנַת ה׳ בִּדְבָרִים אֵלּוּ וַיִּלּוֹנוּ עַל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה׳ (במדבר יז:ו).
כִּי הִקְרִיבוּם לִפְנֵי ה׳ וַיִּקְדָּשׁוּ. פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁאֲנִי מְצַוְּךָ לְהָרִים הַמַּחְתּוֹת, לֹא שֶׁנִּתְרַצֵּיתִי בַּקְּטֹרֶת שֶׁהִקְרִיבוּ לְפָנַי, אֶלָּא בְּמַה שֶׁהִקְרִיבוּם, פֵּרוּשׁ, לְגוּפָן שֶׁל מַחְתּוֹת, וְקוֹדֶם שֶׁנָּתְנוּ עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת אֲשֶׁר הִיא זָרָה וּמְאוּסָה אֶצְלִי כְּבָר נִתְקַדְּשׁוּ הַמַּחְתּוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּקְדָּשׁוּ, וּמִידֵי דַּהֲוָה כְּמַקְרִיב כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב לַמִּקְדָּשׁ שֶׁהֵם קֹדֶשׁ. וְהַגַּע עַצְמְךָ אִם הַמַּקְרִיבִין הָיוּ נִמְלָכִים וְחוֹזְרִים בָּהֶם וְלֹא הָיוּ נוֹתְנִים הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ, מִי הָיוּ יוֹצְאִין הַמַּחְתּוֹת לְחוּלִּין? וּמֵעַתָּה לֹא מִפְּנֵי שֶׁנָּתְנוּ הַקְּטֹרֶת עֲלֵיהֶן יָצְאוּ הַמַּחְתּוֹת מִקְּדוּשָּׁתָן. וּמַה שֶּׁטָּעַן רַמְבַּ״ן כְּנֶגֶד רַשִׁ״י וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: זֶה דּוֹמֶה לְזָר שֶׁעָשָׂה כְּלֵי שָׁרֵת לְהַקְטִיר בַּחוּץ - עָלָיו אָמַר הַכָּתוּב ״הִקְרִיבוּם לִפְנֵי ה׳״ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, פֵּרוּשׁ, שֶׁהִקְדִּישׁוּם וֶהֱבִיאוּם לַמָּקוֹם הַמְּקֻדָּשׁ.