וַיִּלֹּ֜נוּ כׇּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת עַל־מֹשֶׁ֥ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אַתֶּ֥ם הֲמִתֶּ֖ם אֶת־עַ֥ם יְהֹוָֽה׃

וְאִתְרַעֲמוּ כָּל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִיוֹמָא דְבַתְרוֹהִי עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לְמֵימָר אַתּוּן גְרַמְתּוּן דְמִית עַמָא דַיְיָ

ממחרת. זה היום כי לעולם הוא סמוך:

אתם המתם. הטעם מה ראיה היתה זאת ששבט לוי הוא הנבחר ונבחר אהרן לכהן גדול ויתכן שבתפלתכם או החכמה שידעתם שרפתם המקריבים:

אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה' - אָמַר אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על במדבר י״ז:ו׳): ״אַתּוּן גְּרַמְתּוּן דְּמִית עַמָּא דַּה'״, יִפְתֹּר כִּי יַאֲשִׁימוּ אוֹתָם עַל שֶׁנָּתְנוּ הָעֵצָה הַזֹּאת לְהַקְטִיר קְטֹרֶת זָרָה לִפְנֵי ה' מִדַּעְתָּם שֶׁהַמַּקְרִיבִים אוֹתָם נִשְׂרָפִים, כִּי הַשֵּׁם לֹא אָמַר לְמֹשֶׁה לְהַקְרִיב הַקְּטֹרֶת הַזֹּאת, וְהוּא לֹא אָמַר לְיִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם ה' לַעֲשׂוֹת כֵּן. אִם כֵּן מֵעַצְמָם נָתְנוּ הָעֵצָה הַזֹּאת אֲשֶׁר מֵתוּ בָהּ הָעָם, וְהָיוּ יְכוֹלִין לָתֵת אוֹת וּמוֹפֵת אַחֵר בַּמַּטֶּה אוֹ בְּזוּלָתוֹ. וְר״א אָמַר (אבן עזרא על במדבר י״ז:ו׳): מַה רְאָיָה זוֹ שֶׁשֵּׁבֶט לֵוִי נִבְחַר וְנִבְחַר אַהֲרֹן לְכֹהֵן גָּדוֹל? וְיִתָּכֵן שֶׁבִּתְפִלַּתְכֶם אוֹ בְּחָכְמָה שֶׁיְּדַעְתֶּם שְׂרַפְתֶּם הַמַּקְרִיבִים. וְכֵן נִרְאֶה שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ, כִּי מַה שֶׁאָמַר אַחֲרֵי כֵן: ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה וְגוֹ', וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי" וְגוֹ' (פסוק יז כ) - רְאָיָה שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ הָעָם בַּשְּׂרֵפָה הַזֹּאת שֶׁנִּבְחֲרוּ הַלְוִיִּם וְהוּחְלְפוּ הַבְּכוֹרוֹת בָּהֶם, רַק חָשְׁבוּ כִּי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן גָּרְמוּ הַשְּׂרֵפָה, אוֹ שֶׁהָיָה הָעֹנֶשׁ בִּקְטֹרֶת אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם, וּקְטֹרֶת אַהֲרֹן הָיְתָה קְטֹרֶת הַבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (ויקרא י ב). וְלֹא הָיְתָה הַתְּלוּנָּה רַק עַל הַשְּׂרֵפָה, לֹא עַל הַבְּלִיעָה, כִּי הַשֵּׁם אָמַר לְמֹשֶׁה ״הֵעָלוּ מִסָּבִיב" וְגוֹ', וְזֶה יִרְמֹז עַל פְּתִיחַת פִּי הָאָרֶץ, וּמֹשֶׁה הִגִּיד זֶה לְיִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם ה'. וְדָתָן וַאֲבִירָם הָיוּ חַיָּבִים יוֹתֵר, שֶׁהָיוּ מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בַּנָּבִיא. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁהָיוּ הָעָם מַאֲמִינִים עַתָּה בִּכְהֻנַּת אַהֲרֹן, שֶׁכְּבָר יָצְאָה אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אֶת קָרְבְּנוֹתָיו, אֲבָל הָיוּ חֲפֵצִים שֶׁיִּהְיוּ הַבְּכוֹרוֹת מְשָׁרְתֵי הַמִּשְׁכָּן בִּמְקוֹם הַלְוִיִּם, וְלֹא יִרְצוּ בַּחִלּוּפִין שֶׁעָשׂוּ בָהֶם, כִּי הָיוּ חֲפֵצִים שֶׁיִּהְיֶה לְכָל הַשְּׁבָטִים חֵלֶק בַּעֲבוֹדַת בֵּית ה'. וְהִנֵּה יִתְלוֹנְנוּ: אַתֶּם הֲמִתֶּם אוֹתָם - שֶׁנְּתַתֶּם הָעֵצָה הַזֹּאת שֶׁיַּקְרִיבוּ קְטֹרֶת כַּכֹּהֲנִים, וְהֵם הָיוּ רְאוּיִים לַעֲבוֹדַת לְוִיִּם, לֹא שֶׁיִּהְיוּ כַּכֹּהֲנִים מַקְרִיבֵי קְטֹרֶת. וְזֶה טַעַם ״פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי״ (במדבר י״ז:כ״ג):

אתם המתם את עם ה' - על דתן ואבירם הבלועים אנו מודים שחטאו, אבל המאתים וחמשים איש שמתו כמיתת נדב ואביהוא, אתם הרגתם אותם שצויתם להקטיר הקטורת!

אתם המתם את עם ה' על ידכם נטרדו חמישים ומאתים בכורים המקודשים לעבודה מיציאת מצרים ולא היה לכם לפסול הבכורות ולהכניס הלויים במקומם.

וַיִּלֹּנוּ כָּל וְגוֹ׳ לֵאמֹר אַתֶּם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לֵאמֹר, אַחַר שֶׁהַתְּלוּנָה הִיא עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, מַה מָקוֹם לוֹמַר לֵאמֹר? וְאוּלַי כִּי הָעָם לֹא אָמְרוּ הַדְּבָרִים כִּכְתָבָן ״אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה׳״, אֶלָּא אָמְרוּ דִּבְרֵי תְּלוּנוֹת שֶׁכַּוָּנַת כְּלָלוּת דִּבְרֵיהֶם הִיא ״אַתֶּם הֲמִתֶּם״ וְגוֹ׳, לָזֶה אָמַר וַיִּלֹּנוּ וְגוֹ׳, וְכַוָּנַת תְּלוּנָתָם הִיא לֵאמֹר לָהֶם ״אַתֶּם הֲמִתֶּם״ וְגוֹ׳.

עוֹד יִרְצֶה בְּהָעִיר עוֹד אֵיךְ טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם לַעֲשׂוֹת תְּלוּנָה עַל מֹשֶׁה בְּלֹא סִבָּה, מַה פִּשְׁעוֹ וּמַה חַטָּאתוֹ, וּמַה גַּם אַחַר שֶׁרָאוּ כַּמָּה הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִפְנֵי דָּתָן וַאֲבִירָם אוּלַי יָשׁוּבוּ וְכוּ׳, זֶה יַגִּיד שֶׁהִשְׁתַּדֵּל לְבַל יָמוּתוּ. אָכֵן תַּרְעוֹמֶת הָעֵדָה הָיְתָה עַל מַה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה הַמִּבְחָן שֶׁל הַקְּטֹרֶת בְּכֻלָּן יַחַד, שֶׁהָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמִּבְחָן בְּקֹרַח לְבַד, וּכְשֶׁהָיָה ה׳ עוֹשֶׂה בּוֹ הַמִּשְׁפָּט לֹא הָיוּ נִגָּשִׁים הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים נְשִׂיאֵי עֵדָה וְלֹא הָיוּ מֵתִים. וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ בְּמַאֲמַרְכֶם שֶׁאֲמַרְתֶּם לָהֶם ״קְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וְגוֹ׳ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם״, בָּזֶה הֲמִתֶּם אֶת עַם ה׳. וְלֹא הִתְרַעֲמוּ הָעֵדָה עַל מִיתַת קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם, אֶלָּא עַל הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שֶׁכֻּלָּן הָיוּ רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת. וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁתַּרְעוֹמֶת הָעֵדָה הָיְתָה לְמָה שֶׁצִּוָּם לְהַקְטִיר הַקְּטֹרֶת שֶׁהִיא עֲבוֹדָה יוֹתֵר קְדוֹשָׁה וַחֲמוּרָה וְלֹא עָשָׂה הַמִּבְחָן בְּאֶחָד מִשְּׁאָר עֲבוֹדוֹת, יִתְבָּאֵר גַּם כֵּן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם, פֵּרוּשׁ בְּמַאֲמַרְכֶם שֶׁאֲמַרְתֶּם לָהֶם לְהַקְטִיר קְטֹרֶת אַתֶּם הֱיִיתֶם סִבָּה שֶׁיָּמוּתוּ.