דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה רְאוּבֵ֛ן תֵּימָ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃

הפסוק פותח את הדגל השני: דגל מחנה ראובן תימנה לצבאותם, ונשיאם אליצור בן שדיאור. אבן עזרא מבאר ש״תימנה״ הוא מגזרת ימין, ופירושו לצד דרום, שכן העומד ופניו למזרח, הדרום לימינו. שבט ראובן חונה אפוא בצד הדרומי של המחנה, ובראשו עומד אליצור בן שדיאור, נשיא השבט. ראובן הוא הבכור, ועל כן דגלו בא שני לאחר דגל יהודה. כך ממשיך הכתוב לתאר את מערך הדגלים סביב אוהל מועד, כשכל דגל תופס רוח משלו, ודגל ראובן בדרום מאגד תחתיו שלושה שבטים, כפי שיתבאר בפסוקים הבאים, לפי סדר קבוע של חנייה סביב המשכן.