דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה אֶפְרַ֛יִם לְצִבְאֹתָ֖ם יָ֑מָּה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃

הפסוק פותח את הדגל השלישי: דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה, ונשיאם אלישמע בן עמיהוד. לפי פשט הכתוב ״ימה״ פירושו לצד מערב, כיוון הים הגדול, ושבט אפרים חונה במערב המחנה, ובראשו אלישמע בן עמיהוד. חזקוני מסביר שדגל מחנה אפרים הוא דגלה של רחל, דגל בפני עצמו הכולל את אפרים, מנשה ובנימין, שלושת צאצאי רחל. כך ממשיך הכתוב לתאר את מערך הדגלים, כשדגל אפרים תופס את רוח המערב, ומאגד תחתיו את בני רחל. מיקום זה נקבע לפי סדר קבוע של חנייה סביב המשכן, כשכל דגל בעל רוח משלו והרכב שבטים משלו לפי הקרבה המשפחתית.