הפסוק ממשיך את דגל אפרים: ועליו מטה מנשה, ונשיאם גמליאל בן פדהצור. רש״י מבאר ש״ועליו״ פירושו כתרגומו ״ודסמיכין עלוהי״, כלומר הסמוכים אליו וחונים לצדו. לפי פשט הכתוב שבט מנשה חונה סמוך לאפרים ומצטרף לדגלו שבמערב, כשבט השני מבין שלושת שבטי הדגל. אפרים ומנשה שניהם בני יוסף, ועל כן חונים יחד באותו דגל. התורה ממשיכה בתיאור המסודר של הדגלים, ומזכירה לכל שבט את שם נשיאו ואת שם אביו. הפסוק חלק ממערך הדגלים המפרט את הרכב כל דגל ומנהיגיו, לצורך קביעת סדר החנייה של מחנה ישראל סביב המשכן.