וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃

הפסוק מוסר את צבאו ופקודיו של שבט דן: שניים וששים אלף ושבע מאות. לפי פשט הכתוב זהו מספר הלוחמים בשבט דן, ראש הדגל הרביעי שבצפון, כפי שנמנו במפקד הראשון, והוא השבט השני בגודלו בכל ישראל. המספר משולב כאן בתיאור מערך הדגלים כדי לקבוע את גודלו של הדגל כולו. התורה מוסרת את מספרי השבטים בזה אחר זה בתוך תיאור החנייה, ומחברת בין נתוני המפקד לבין סידור המחנה. אין בפסוק פרשנות נוספת מעבר למסירת המספר המדויק, והוא חלק ממערך הנתונים המפרט את גודל כל שבט בתוך דגלו, כאן שבט דן העומד בראש דגל מחנה דן שבצפון.