וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת־מֹשֶׁ֗ה כֵּֽן־חָנ֤וּ לְדִגְלֵיהֶם֙ וְכֵ֣ן נָסָ֔עוּ אִ֥ישׁ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖יו עַל־בֵּ֥ית אֲבֹתָֽיו׃ {פ}

הפסוק חותם את הפרק: ויעשו בני ישראל ככל אשר ציווה ה׳ את משה, כן חנו לדגליהם וכן נסעו, איש למשפחותיו על בית אבותיו. אבן עזרא מבאר שקיום זה נמשך כל ימי המדבר, שבני ישראל שמרו על מערך הדגלים לאורך כל שנות הנדודים. חזקוני מוסיף שכל הימים אשר היו במדבר כן חנו וכן נסעו, ומדגיש שהקדוש ברוך הוא תיקן להם דגלים וסדר מסעות, כיצד יחנו וכיצד יסעו על ידי החצוצרות. לפי פשט הפסוק הוא מדגיש את צייתנותם המלאה של ישראל לכל פרטי הציווי על מערך הדגלים, ומסיים את הפרק בהדגשה שהעם קיים את הסדר האלוהי במדויק לאורך כל תקופת המדבר.