וַיָּבֹא֩ מֹשֶׁ֨ה וְאַהֲרֹ֜ן מִפְּנֵ֣י הַקָּהָ֗ל אֶל־פֶּ֙תַח֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה אֲלֵיהֶֽם׃ {פ}

משה ואהרן באים מפני הקהל אל פתח אהל מועד, נופלים על פניהם, ונראה אליהם כבוד ה׳. אבן עזרא מבאר שבאו כדמות בורחים מפני העם, ושנפילתם על פניהם היתה כדי להתפלל, ויש אומרים כדי לדרוש את ה׳ בנבואה. כלי יקר מבאר בדומה שמשום שנקהל העם ועמד על נפשם, ברחו משה ואהרן מפניהם אל פתח אהל מועד. התגלות כבוד ה׳ באה כמענה למצוקתם, ומתוכה יבוא הציווי על הוצאת המים מן הסלע. פנייתם אל אהל מועד מבטאת את דרכם הקבועה של המנהיגים - להביא את המשבר לפני ה׳ ולא להכריע בכוחם.