עַל כֵּן יֵאָמַר וְגוֹ׳. רַזַ״ל דָּרְשׁוּ שְׁתֵּי דְּרָשׁוֹת בַּכָּתוּב: א׳ (קידושין ל:) שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהִיא מִלְחֶמֶת ה׳, שֶׁהֲגַם שֶׁנַּעֲשִׂים שׂוֹנְאִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה נַעֲשִׂים אוֹהֲבִים לְבַסּוֹף, וְהוּא מַאֲמַר אֶת וָהֵב בְּסוּפָה. ב׳ (ברכות נד.) כִּי שְׁנֵי אֲנָשִׁים מְצוֹרָעִים הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל, אֶחָד שְׁמוֹ ״אֶת״ וְאֶחָד שְׁמוֹ ״וָהֵב״, וְהָיוּ מְהַלְּכִים בְּסוֹף הַמַּחֲנֶה לְצַד הֱיוֹתָם מְצוֹרָעִים, וְהָיוּ מוֹדִיעִים הַנֵּס שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים פְּגִיעַת הֶהָרִים וְכוּ׳, עַד כָּאן.
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ פְּשָׁט, כִּי כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב וְאָמַר עָלֶיהָ כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב, פֵּרוּשׁ וְאֵין לָהֶם בּוֹ לְיִשְׂרָאֵל חֵלֶק, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר, פֵּרוּשׁ בַּסֵּפֶר אֲשֶׁר לִפְנֵי ה׳ בְּעִנְיַן הַמִּלְחָמוֹת אֲשֶׁר יַנְחִיל לָעַמִּים וּמוֹצִיא מִזֶּה וְנוֹתֵן לָזֶה, וְשָׁם גַּם כֵּן יֵאָמַר אֲשֶׁר יַנְחִיל ה׳ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵהָאֻמּוֹת כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ לְהָאָבוֹת, וְאָמַר יֵאָמַר כִּי שָׁם בַּסֵּפֶר יֵאָמַר עַל גְּבוּל זֶה שֶׁיִּתְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּסוֹפָה, וְלֹא בַּזְּמַן הַהוּא אֶלָּא בְּבֹא מְשִׁיחֵנוּ אָז יַנְחִילֵנוּ ה׳ מוֹאָב וּגְבוּלוֹ שֶׁהוּא אֶחָד מֵהַשְּׁלֹשָׁה הַנִּשְׁאָרִים לָנוּ לִנְחוֹל אוֹתָם שֶׁהֵם הַקֵּינִי וְהַקְּנִזִּי וְהַקַּדְמוֹנִי (בראשית טו:יט).
וּפֵרוּשׁ תֵּיבַת וָהֵב מִתְפָּרֵשׁ בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים: הָאַחַת לְשׁוֹן אַהֲבָה, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ כִּי ה׳ אָהַב לְתִתָּהּ בְּסוֹף וְלֹא עַתָּה, אוֹ לְשׁוֹן נְתִינָה עַל דֶּרֶךְ (דניאל ב:כא) ״יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין״. וּמָצִינוּ שֶׁהַכָּתוּב יְדַבֵּר לִפְעָמִים תֵּיבָה בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, כְּמוֹ (בראשית כא:ז) ״מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם״, ״וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ״ (דברים לג:ב).
וְאָמְרוֹ וְאֶת הַנְּחָלִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, בָּא לְסַדֵּר הַגְּבוּל שֶׁל מוֹאָב שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת ה׳ שֶׁעָתִיד ה׳ לָתֵת לָנוּ, וְאָמַר ״וְאֶת הַנְּחָלִים״ שֶׁל אַרְנוֹן גַּם כֵּן בִּכְלַל הַנִּתָּן לְיִשְׂרָאֵל, גַּם אֶשֶׁד הַנְּחָלִים אֲשֶׁר נָטָה וְגוֹ׳:
