כִּי־אֵשׁ֙ יָֽצְאָ֣ה מֵֽחֶשְׁבּ֔וֹן לֶהָבָ֖ה מִקִּרְיַ֣ת סִיחֹ֑ן אָֽכְלָה֙ עָ֣ר מוֹאָ֔ב בַּעֲלֵ֖י בָּמ֥וֹת אַרְנֹֽן׃

כי אש יצאה מחשבון. מִשֶּׁכְּבָשָׁהּ סִיחוֹן:

אכלה ער מואב. שֵׁם אוֹתָהּ הַמְּדִינָה קָרוּי עָר בְּלָשׁוֹן עִבְרִי וּלְחָיַת בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי:

ער מואב. עָר שֶׁל מוֹאָב:

אֲרֵי קִידוּם תַּקִיף כְּאֶשָׁא נְפַק מֵחֶשְׁבּוֹן עָבְדֵי קְרָבָא כְּשַׁלְהוֹבִיתָא מִקַרְתָּא דְסִיחוֹן קַטִילוּ עַמָא דִשְׁרוֹ בִּלְחָיַת מוֹאָב כּוּמְרַיָא דְפַלְחִין בֵּית דַחֲלָא רָמָתָא דְאַרְנוֹן

כי אש יצאה מחשבון. רמז לאנשים שקשרו בחשבון על מלכם:

להבה. הטעם כפול כמשפט:

מקרית סיחון. מקרית שהוא היום לסיחון:

ער מואב. שם מקום סמוך כמו מבית לחם יהודה:

במות. מקומו' גבוהים:

ער מואב - עיר מלוכה של מואב נקראת ער.

כי אש יצאה מחשבון פי׳‎ אנשי חשבון מרדו במלך מואב מלכם.

להבה מקרית סיחון מן הקריה שהיא עתה לסיחון.

בעלי במות ארנן לשון מישור כמו מבעלי יהודה כלומר כל סביבי אותן במות היו מישור.