וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וְגוֹ׳. בַּתַּנְחוּמָא (בלק ח) אָמְרוּ: סִימָנֵי אָבוֹת הֶרְאָה לוֹ כוּ׳. כִּי ״וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה״ מָקוֹם רָחָב, לוֹמַר שֶׁאִם יִרְצֶה לְקַבֵּל זֶרַע אַבְרָהָם יִמְצָא לְקַלֵּל בְּנֵי קְטוּרָה, וְיִשְׁמָעֵאל. וְאִם יִרְצֶה לְקַלֵּל זֶרַע יִצְחָק, יִמְצָא צַד אֶחָד לְקַלֵּל, כִּי יָכוֹל לְהַטּוֹת אֶל עֵשָׂו. אַךְ מִצַּד יַעֲקֹב, שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, עָמַד בְּמָקוֹם צָר, כִּי מִצִּדּוֹ ״אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל״. וְיֵשׁ עוֹד דְּרָכִים אֲחֵרִים אֶל הַמְפָרְשִׁים.
וּמִדְּכָתַב רַשִׁ״י ״זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים״, אַתָּה רוֹצֶה לַעֲקוֹר אֻמָּה הַחוֹגֶגֶת שָׁלֹשׁ רְגָלִים (במד״ר כ יד), שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁאוֹתָן שְׁלֹשָׁה סִימָנִים שֶׁהִזְכִּיר הֵם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ רְגָלִים, וּמַתְחִיל מִן סֻכּוֹת אֲשֶׁר בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דברים טז יג): ״בְּאָסְפְּךָ מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה״, וְעָלָיו נֶאֱמַר: ״וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה״, אַתָּה רוֹצֶה לַעֲקוֹר אֻמָּה הַחוֹגֶגֶת חַג הָאָסִיף הַתָּלוּי בַּשָּׂדֶה, וּבוֹ מַקְרִיבִים יִשְׂרָאֵל שִׁבְעִים פָּרִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וְאִם כֵּן בִּטּוּלָם גּוֹרֵם בִּטּוּל כָּל הָאֻמּוֹת.
וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים״, רֶמֶז לְחַג הַפֶּסַח, זְמַן יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פט): ״גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ״, כִּי הַדִּין נוֹתֵן לַעֲקוֹר הַקּוֹצִים וְלִטַּע הַגֶּפֶן, וְאֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה לְהַחֲלִיף הַקְּעָרָה וְלַעֲקוֹר הַכְּרָמִים מִפְּנֵי הַקּוֹצִים? וְדֶרֶךְ הַגֶּפֶן שֶׁהוּא נִרְפָּס בָּרַגְלַיִם וּלְסוֹף הַיַּיִן מַפִּיל אֶת זֶה הָרוֹפְסוֹ כְּשֶׁשּׁוֹתֵהוּ, כִּדְמַסִּיק בַּיַּלְקוּט פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב (קמו.) בְּשֵׁם מִדְרָשׁ שׁוֹחֵר טוֹב, וְשָׁם מֵבִיא הַרְבֵּה דִּמְיוֹנוֹת עַל שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לְגֶפֶן, וְכֻלָּם שַׁיָּכִים לְבַטֵּל דַּעַת בִּלְעָם. וְרֶמֶז לְחַג הַפֶּסַח שֶׁבּוֹ שׁוֹתִים אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן כְּנֶגֶד כּוֹס יְשׁוּעוֹת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְגֶפֶן, וּכְתִיב אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה, וּכְנֶגְדָּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁקֶה לָאֻמּוֹת אַרְבַּע כּוֹסוֹת תַּרְעֵלָה, כִּדְמַסִּיק בְּבֵרֵאשִׁית רַבָּה (וישב פח ה), וְאֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה לַעֲקוֹר כָּל זֶה וּלְהַחֲלִיף הַשִּׁיטָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים?
וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל״, כְּנֶגֶד עֲצֶרֶת שֶׁבּוֹ קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (משלי ג טז): ״אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד״, וְאִלְמָלֵא קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה הָיָה הָעוֹלָם חוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ (שבת פח.) וְהָיוּ כָּל הָאֻמּוֹת בְּטֵלִין, וְאֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה לַעֲקוֹר אוּמָּה זוֹ הַחוֹגֶגֶת חַג זֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צֹרֶךְ לְכָל הָאֻמּוֹת וּלְכָל הַנִּמְצָאִים שֶׁבְּמַעְלָה וְשֶׁבְּמַטָּה? וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁגַּם ״בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים״ רָמַז לוֹ אַתָּה רוֹצֶה לַעֲקוֹר אֻמָּה הַחוֹגֶגֶת חַג הַפֶּסַח וְשׁוֹתִין בּוֹ אַרְבַּע כּוֹסוֹת, כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, וְשֶׁל יַיִן כְּמִסְפַּר שִׁבְעִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וּבִטּוּל זֶה גּוֹרֵם גַּם כֵּן בִּטּוּל כָּל שִׁבְעִים אֻמּוֹת.
וְיִתָּכֵן עוֹד לְפָרֵשׁ זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים, שֶׁרָמַז לוֹ, אֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה לַעֲקוֹר אֻמָּה הַמַּחֲזֶקֶת בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם הָעוֹלָם עוֹמֵד (אבות א ב), דְּהַיְנוּ שָׁלֹשׁ רַגְלֵי הָעוֹלָם וְהֵם: הַתּוֹרָה, עֲבוֹדָה, גְּמִילוּת חֲסָדִים, כִּי בִּטּוּלָם הֶרֶס כָּל הָעוֹלָם. וְרָמַז לוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים בְּמַה שֶּׁאָמַר ״וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה״, כִּי עִקַּר הַגְּמִילוּת חֲסָדִים מִן הַשָּׂדֶה עַל יְדֵי תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וְלֶקֶט שִׁכְחָה פֵּאָה. וְהָעֲבוֹדָה שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּמְשַׁל לְכֶרֶם רָמַז לוֹ ״בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים״, וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י ״הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן״ (שיר ב ד), זֶה אֹהֶל מוֹעֵד, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם ז יב-יג): ״לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים״ וְגוֹ׳. וּ״בְמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל״ רָמַז לַתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְזֶה רֶמֶז נָכוֹן.
