וַיּ֥וֹסֶף מַלְאַךְ־יְהֹוָ֖ה עֲב֑וֹר וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּמָק֣וֹם צָ֔ר אֲשֶׁ֛ר אֵֽין־דֶּ֥רֶךְ לִנְט֖וֹת יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃

ויוסף מלאך ה' עבור. לַעֲבֹר עוֹד לְפָנָיו - לַהֲלֹךְ לִהְיוֹת לְפָנָיו בְּמָקוֹם אַחֵר, כְּמוֹ "וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם" (בראשית ל"ג); וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה יֵשׁ בְּתַנְחוּמָא: מָה רָאָה לַעֲמֹד בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת? סִימָנֵי אָבוֹת הֶרְאָהוּ:

וְאוֹסֵף מַלְאָכָא דַיְיָ לְמֶעְבָּר וְקָם בַּאֲתַר עָק דִי לֵית אֹרַח לְמִסְטֵי לְיַמִינָא וְלִשְׂמָאלָא

ויוסף מלאך ה׳‎ עבור פירש״‎י סימני אבות הראהו כלומר כשבא לקלל מתחלה את בניו של אברהם אבינו לא עמדה להם זכותו של אברהם אבינו והיה לו לבלעם הדרך פתוח לכאן ולכאן כנגד ישמעאל ובני קטורה היינו ותלך בשדה ושוב כשחזר ובא לקלל לא עמד להם זכותו של יצחק והיה לבלעם דרך פתוח מצד אחר כנגד עשו בן יצחק והיינו ותלחץ אל הקיר וכשחזר ובא לקלל הועילה להם לישראל זכותו של יעקב שמטתו היתה שלמה והיינו אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל.