בְּמִדְבַּר כ״ב · ל׳

וַתֹּ֨אמֶר הָאָת֜וֹן אֶל־בִּלְעָ֗ם הֲלוֹא֩ אָנֹכִ֨י אֲתֹֽנְךָ֜ אֲשֶׁר־רָכַ֣בְתָּ עָלַ֗י מֵעֽוֹדְךָ֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הַֽהַסְכֵּ֣ן הִסְכַּ֔נְתִּי לַעֲשׂ֥וֹת לְךָ֖ כֹּ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לֹֽא׃

במילים פשוטות

האתון אומרת אל בלעם: הלוא אנכי אתונך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה, ההסכן הסכנתי לעשות לך כה, ויאמר לא. רש״י מבאר ש״ההסכן הסכנתי״ הוא כתרגומו, ומביא שרבותינו דרשו מקרא זה בתלמוד. אבן עזרא מבאר ש״מעודך״ פירושו מיום שרכבת, ו״ההסכן הסכנתי״ - ההרגל הרגלתי, כלומר הכך היה חוקי. האתון מוכיחה את בלעם בטענה הגיונית: מעולם לא נהגה כך, ואם עתה סטתה, יש בכך סימן שדבר מה חריג מתרחש. הודאת בלעם ״לא״ מלמדת שאין לו מענה לטענתה. כך אף הבהמה גוברת עליו בהיגיון, ומכשירה את הקרקע לגילוי עיניו. תוכחת האתון היא שיא הביזיון של ה״חוזה״ הגדול בעיני עצמו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ההסכן הסכנתי. כְּתַרְגּוּמוֹ, וְכֵן "הַלְאֵל יִסְכָּן גָּבֶר" (איוב כ"ב); וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ מִקְרָא זֶה בַּתַּלְמוּד, אָמְרוּ לֵיהּ מַאי טַעְמָא לָא רְכַבְתְּ אַסּוּסְיָא? אֲמַר לְהוּ בִּרְטִיבָא שְׁדַאי לֵיהּ כו', כִּדְאִיתָא בְמַסֶּכֶת עֲ"זָ (דף ד'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמָרַת אֲתָּנָא לְבִלְעָם הֲלָא אֲנָא אֲתָּנָךְ דְרָכַבְתְּ עֲלַי מִדְאִיתָךְ עַד יוֹמָא הָדֵין הֲמֵילַף אַלִפְנָא לְמֶעֱבַּד לָךְ כְּדֵין וַאֲמַר לָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

מעודך. הטעם מיום שרכבת:

ההסכן הסכנתי. ההרגל הרגלתי והטעם הכך היה חקי הסכן נא עמו ושלם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אשר רכבת עלי כמה פעמים. כאן פוסקת המלה שהרי יש רביעי על עלי.

מעודך עד היום הזה קאי אהסכן הסכנתי כאדם האומר לחברו המעולם עשיתי לך כן כלומר מאחר שאיני רגילה בכך היה לך להבין שלא לחנם עשיתי לך כן.

מקור: ספריא · נחלת הכלל